Page 157 - 14322
P. 157
שומר אמונים
לרחוב קרטר .הב־מ־וו השחורה חנתה במקום אסור לחניה .שוטר עמד
עשרה מטרים ממנה ,מביט בשקידה בכיוון ההפוך .רג'י ישב מאחורי
ההגה .מאחוריה היתה פורד ירוקה .כשיצאו לדרך ,הפורד הירוקה
התחילה לנסוע מאחוריהם עם שני נושאי הארון מלפנים .עד מהרה
הם היו באזור כפרי פתוח.
"אז איך קוראים לו?" שאל ג'וליאן.
"למי?"
"לעמית הבכיר שלך?"
"סמית ,אם אני זוכר נכון .הטלפון הנייד שלך בהישג יד?"
"למה?"
"אכפת לך שהוא יהיה אצלי?" — מושיט את ידו השמאלית.
"נוהלי ה ֶחברה ,חוששני .תקבל אותו בחזרה בסוף".
"נראה לי שאשאיר אותו אצלי ,אם זה לא משנה לך ",אמר ג'וליאן.
רג'י אותת שמאלה והאט ועצר בנוחות לצד המדרכה .מאחוריהם,
הפורד הירוקה עשתה כמותם.
"בוא ננסה את זה עוד פעם ",הציע רג'י.
ג'וליאן הושיט לו את הטלפון .הם פנו מן הכביש הראשי אל
רחובות קטנים ,ריקים .השמים כהו .כתמי גשם גדולים ניתזו על
השמשה הקדמית .מימינם נמתח שביל לא סלול ,מסומן בשלט
"למכירה" שלרוחבו מדבקת "נמכר" .הם קיפצו על מהמורות ,הפורד
הירוקה בעקבותיהם ,ונכנסו אל מאחז גדול ועזוב למראה של אסמים
מכוסים בחלקם בגגות קש ובקתות פועלים מרקיבות .במרכזו ניצב
בית חווה מוזנח ,קירותיו מצופים ברעפים מתקלפים להגנה מפני
הגשם; וסביב לו ,חלקם תחת מחסה ,שורה של כלי רכב מכל סוג,
למן מכוניות בגודל בינוני ואוטובוס תיור ועד לאופנועים ,אופניים,
קטנועים ועגלות תינוק ,וגם — מה שבלט במיוחד לעיניו של ג'וליאן
— רכב מסחרי חבוט ,אותו אחד ,אם זיכרונו לא הטעה אותו ,שאירח
צמד נאהבים לוהטים בכביש הצר המוביל לסילברווי ּו.
ופה ושם ,יוצאים ובאים בבקתות ,או מתעסקים במכוניות או
157
