Page 159 - 14322
P. 159
שומר אמונים
כמסווה .קרוב לוודאי שירצו לעצור גם את מתיו המסכן כשותף לדבר
עבירה .הרבה יותר טוב לחתום .אנחנו צריכים אותך".
ג'וליאן נטל את העט ,ובמשיכת כתף חתם על הטופס בלי לקרוא
אותו.
"אתה נראה פחות מופתע מכפי שהיית צפוי להיות ",אמר
פרוקטור ,לקח בחזרה את העט וקיפל את הטופס אל תוך כיסו" .היו
לך חשדות משלך?"
"במה?"
"האם אתה ואדוארד דנתם מעולם בפורצלן סיני יקר לאין ערוך?"
"לא".
"היה אוסף מזה בסילברווי ּו".
"כך הבנתי".
"אם הייתי אומר לך 'אמסטרדם ּב ֹו ְנט' ,לא היית יודע על מה אני
מדבר?"
"לא היה לי מושג".
"כ ֵלי ָּב ַטביה?"
"גם".
"אי ָמרי? ֶק ְנדי? קָראק? לא ,כמובן .האם תופתע אפוא לשמוע ,כי
מונחים אלה ודומים להם נשלחו בהמוניהם מן המחשב שלך ואחר כך
נמחקו לצמיתות?"
"כן".
"אבל לא תופתע לשמוע ,יש להניח ,של'רפובליקה הספרותית'
שלך ול'סיליה דברים יפים מפעם' יש משהו במשותף ,פורצלן סיני
יקר לאין ערוך?"
"לא עכשיו ,לא ",השיב ג'וליאן ללא רגש.
"בנעימה שמחה קצת יותר ,האם יעזור לומר שאתה ואני באופן
אישי מודאגים לגבי בתו לילי ,אשר כפי ששנינו יודעים ,היא חפה
מכל פשע?"
"תמשיך".
159
