Page 163 - 14322
P. 163
שומר אמונים
אישה בלונדינית ארוכת רגליים במעיל עור נמר יצאה מלימוזינה.
"יותר יפהפייה" — מושיט בחזרה את האלבום.
"כזו?" — מושיט אותו בחזרה שוב.
מרי לפני שנים אחדות .מרי בכאפייה שחורה־לבנה סביב צווארה.
מרי על בימה ,פונה אל קהל ערבי תחת כיפת השמים .מרי מאושרת,
באגרוף מונף .הקהל חוגג .דגלי ארצות רבות .דגל פלסטין בולט לעין.
"הוא אמר שהיא במקום מבטחים ",אמר ג'וליאן.
"מתי הוא אמר לך את זה?"
"לפני יומיים .כשהלכנו באורפורד .המקום שהוא אוהב ללכת
אליו".
ַהשתיקה שוב.
"מה תספר ללילי?" שאל פרוקטור.
"על מה?"
"מה שזה עתה דיברנו עליו .מה שראית .מה אבא שלה .או מה
הוא היה".
"הרגע חתמתי על תצהיר ויתור על זכויות ,לא? מה פתאום שאספר
לה משהו?"
"אבל אתה תספר לה .אז מה תספר לה?"
ג'וליאן שאל את עצמו אותה שאלה זה זמן־מה.
"אני חושב ,בצורה כזאת או אחרת ,שאדוארד די סיפר לה ",הוא
אמר.
ג'וליאן שכח שנתן ללילי מפתח לחנ ּות ,ושמפתח הדירה שלו מחובר
אליו .לפיכך נדרש לו רגע כדי להכיר בעובדה ,כשהדליק את האור,
שהיא שוכבת עירומה במיטתו ,שהיא לא חלום ,ושהיא פורשת את
זרועותיה כלפיו כמו טובעת בעוד הדמעות זולגות בקילוחים על לחייה.
"חשבתי שהגיע הזמן לחלוק קצת כבוד לאלה שבחיים ",היא
גילתה לו בסוד זמן־מה אחר כך.
163
