Page 167 - 14322
P. 167

‫שומר אמונים‬

‫"אלה היו דברים מסמרי שיער למדי‪ ,‬זה הכול‪ .‬מבוססים על‬
‫המודיעין הטוב ביותר שלנו‪ ,‬אבל מ ּונעים מתוך ראייה פוליטית‪,‬‬
‫היתה הרגשה‪ ,‬יותר מאשר מתוך תחושת מציאות בת ביצוע‪ .‬הפצצה‬
‫בו־זמנית של ערי בירה אסלאמיות‪ ,‬עזה ודרום לבנון ניתנות על מגש‬
‫לישראל‪ ,‬תוכניות התנקשות ממוקדות בראשי מדינות‪ ,‬צבאות סודיים‬
‫עצומים של שכירי חרב בינלאומיים תחת דגלים כוזבים עושים ַשמות‬

                    ‫ברחבי האזור בשמם של אנשים שלא חיבבנו —"‬
                                            ‫טרסה שמעה מספיק‪:‬‬

‫"אסטרונאוטים מחורפנים על כל הראש‪ ,‬מה השאלה בכלל?"‬
‫היא שיסעה אותו בקוצר רוח‪" .‬העניין הוא‪ ,‬סטיוארט‪ ,‬שבדיוק בזמן‬
‫שהשטויות המסוכנות האלה הוצעו למכירה במוקדי הכוח הפראיים‬
‫ביותר‪ ,‬ד ּב ֹורה אייבון למעשה באה אליך וסיפרה לך‪ ,‬חצי בסוד — מה‬
‫שזה לא אומר — שתפסה את בעלה האהוב מרחרח סביב חדר הביטחון‬
‫שלה‪ ,‬מחפש‪ ,‬לדעתה‪ ,‬חומרים שיוכל לעבור עליהם במהירות‪ ,‬ואתה‬
‫נתת לה מקלחת קרה וצירפת חוות דעת חלבית לתיק שלה‪ ,‬שנכתב‬
‫בה שהיא סובלת מבריאות לקויה ומעומס עבודה ורואה קומוניסטים‬

        ‫מתחת למיטה‪ .‬על כך יידרשו הסברים בכל חקירה ציבורית‪".‬‬
   ‫פרוקטור הכין את עצמו לרגע הזה והשיב בהעזה לא מבוטלת‪:‬‬
‫"לפלוריאן ולד ּב ֹורה היה אז ויכוח לגבי העובדות היבשות‪ ,‬טרסה‪.‬‬
‫הסוגיה לא נפתרה‪ .‬ד ּב ֹורה היתה מותשת‪ ,‬כפי שכתבתי‪ ,‬ופלוריאן‬

                                                   ‫שתה כל היום —"‬
                                               ‫"מה שלא כתבת‪".‬‬
‫"לא היתה שום ראיה אחרת משום מקור לכך שהוא מרגל אחרי‬
‫אשתו או אחרי כל אחד אחר‪ ,‬ולא ראיתי את עצמי‪ ,‬בתור ראש אבטחת‬
                             ‫פנים‪ ,‬משמש בורר במריבה משפחתית‪".‬‬
‫"ולא עבר במוחך לשאול את עצמך‪ ,‬מדוע פלוריאן שותה את עצמו‬
‫לדעת דווקא באמצע 'הלם ומורא'? ועכשיו‪ ,‬היום‪ ,‬אתה לא מסתכל‬
     ‫אחורה וחושב‪ :‬זה הזמן שהוא עבר צד?" שאלה טרסה בחריפות‪.‬‬
     ‫"לא‪ ",‬אמר פרוקטור‪ ,‬מניח לתשובה לשמש לשתי השאלות‪.‬‬

                                ‫‪167‬‬
   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172