Page 166 - 14322
P. 166
ג׳ון לה קארה
"טוב ,זה לגמרי מספיק .ועוד אני מקווה שאתה לא מקליט את זה,
או איזה תרגיל אחר? אף אחד לא?"
"בשום אופן לא".
"ושומרי הבית לא השאירו פה שום דבר בטעות? כי אף פעם אי־
אפשר לדעת במקום הזה".
"בדקתי ",אמר באטנבי" .אנחנו לא כאן .סטיוארט .עדכון .מוכן
להתחיל?"
"כדאי מאוד שתהיה ,סטיוארט ,כי אני אומרת לך ,הזאבים כבר
חושפים שיניים ,ואני אמורה לחזור אליהם עוד לפני קריאת התרנגול.
מה שלום אלן היפהפייה? עושה לך צרות ,אני מקווה?"
"בכושר מלא ,תודה".
"טוב ,אני שמחה שמישהו ככה" — שולחת זרוע ארוכה ומטילה
את הקלסר עם הצלב הירוק על שולחנו של באטנבי" .כי מה שאנחנו
רואים פה עכשיו זה כבר חתיכת זין אטומי חמישה כוכבים שטרם היה
כמותו".
בנסיבות נינוחות יותר היה פרוקטור פותח בדיוקן של אדוארד אייבון,
כפי שהכיר אותו במהלך השבועות הקודמים :פשטני ,תמים למעלה
מן הנחוץ ,פגוע מלידה ,עקשן להכעיס מפעם לפעם ובלי ספק מבורך
יתר על המידה בלהיטות רומנטית; אבל בעיקרו של דבר ,הסוכן הבכיר
הנאמן בכל תנאי מזג האוויר ,שלחם עבורנו במלחמה הקרה ,והמשיך
אל העניין בבוסניה מלא כוונות טובות ,עד שמאורע סיוטי הסיט אותו
מדרך הישר .אלא שלא היה זה לא הקהל ולא הרגע לעתור להמתקת
הדין .העובדות לבדן יוכלו להעביר את המסר .הוא יצא לדרך במטרה
לגרום להן לעשות בדיוק את זה:
"אני לא יודע עד כמה באמת ראית מתוך ההצעות הפרועות שצוות
החשיבה של דבורה הגיש במהלך ההכנות למלחמת המפרץ השנייה,
הלוא כן ,קוונטין?"
"למה?" שאל באטנבי למרבה הבלבול של פרוקטור.
166
