Page 164 - 14322
P. 164
12
"אז סוף־סוף הושיבו אותך מאחור ְּביגואר של השירות ",אמר באטנבי
בחצי מבט אל פרוקטור ובחצי מבט אל מסך מחשב שפרוקטור לא
יכול לראות" .בטח מקרה ראשון מסוגו ",הוא הירהר באותו קול חסר
הבעה.
"הפילו לי את הלב לתחתונים ",הודה פרוקטור" .מאה שבעים כל
הדרך ב־ ,12Aתאמין או לא .לא בשבילי".
"הילדים בכי טוב?" חקר באטנבי — עוד נגיעה במחשב.
"בהחלט ,בהחלט ,תודה ,קוונטין .שלך?"
"כן ,הכול משביע רצון" — עוד נגיעה" .אהֵ ,טֵר ָסה במעלית
עכשיו .היא ערכה גישושים".
"אה ,מצוין ",אמר פרוקטור.
גישושים איפה? טרסה האימתנית ,ראש המחלקה המשפטית
של השירות ,היא שאינה סובלת ויכוחים ,נמצאת בדרכה אל הקומה
העליונה ,חמושה לקרב.
הם ישבו במשרדו של באטנבי בקומה העליונה ,רק שניהם ,באטנבי
מאחורי שולחנו העירום ,פרוקטור בכורסת עור שחורה שחרקה
כשהתיישב .הקירות מחופים יפה בציפוי הבוקיצה היוקרתי של דרגות
הניהול הבכירות .באור הרך ,הסיקוסים השחורים דמו לחורי כדורים.
קוונטין באטנבי במיטבו של גיל העמידה .הוא היה שם מזמן
שפרוקטור מכיר אותו .שיער בלונדיני משוך לאחור ,עכשיו מאפיר
סוף־סוף .מראה לא מובלט של כוכב קולנוע .חליפות טובות ,לעולם
164
