Page 162 - 14322
P. 162
ג׳ון לה קארה
"מה אתה אומר?"
"שישה עמודים בכתב היד של אדוארדּ .פל ּוס־מינוס".
"ואתה רצת החוצה וקנית לה בלוק כתיבה והנחת אותו לפניה.
וסלוטייפ .ואז?"
"ואז היא כתבה מכתב".
"שגם אותו לא קראת ,אני מניח .ממוען אל אדוארד".
"היא לא כתבה מי הנמען .היא פשוט נתנה לי את המעטפה כמו
שהיא ואמרה לי לתת אותה לו".
"אז למה רשמת את מספר הרכב שלה?"
"דחף רגעי .היא היתה מרשימה .מיוחדת ,באיזושהי דרך .אני מניח
שרציתי לדעת עליה יותר".
"אם תפנה לעמ ּוד ממול ביומן שלך — ל־ 17באפריל ,כולו — תראה
שקישקשת תזכורת לעצמך ,אני חושד שבנסיעה בחזרה לאיפסוויץ'.
מוצא את זה שם?"
הוא הביט בזה.
"נאמר בה' :שלומי טוב ,אני שלווה ,אני מיושבת בדעתי' .של מי
המילים האלה?"
"של מרי".
"נאמרו לך על ידי מרי?"
"כן".
"על עצמה ,יש להניח".
"יש להניח".
"מה היית אמור לעשות בהן?"
"למסור אותן לאדוארד .זה היה אמור לעודד אותו .זה עודד אותו.
הוא אהב את זה .אמרתי לו שהיא יפהפייה .הוא אהב גם את זה .היא
באמת היתה ",הוא הוסיף ממעמקי מחשבותיו.
"יפהפייה כזו?" שאל פרוקטור ,שלף אלבום תצלומים מתחת
לכיסאו ,פתח והושיט אותו לג'וליאן מעבר לשולחן עם משטח
הקרמיקה.
162
