Page 161 - 14322
P. 161
שומר אמונים
הנהון.
"האם היו לך סידורים אישיים משלך באותו היום?"
"לא".
"אז נסיעה מיוחדת רק לשם כך ,גם כן לבקשתו של אדוארד,
שיצאת אליה מתוך רצון לעזור לזולת ובהתראה קצרה .אני
צודק?"
"הוא ביקש ממני; נסעתי למחרת".
"כי זה היה בוער כל כך? — דחוף כל כך עבורו?"
"כן".
"מדוע? הוא אמר?"
"זה היה דחוף .הוא הכיר אותה זמן רב .תפסה מקום גדול בחיים
שלו .זה היה חשוב לו .אשתו גססה .חיבבתי אותו .עדיין מחבב אותו".
"אבל שום רמז באשר לתפקיד שאולי היא ממלאת בחייו? או
מילאה?"
"הוא היה מטורף עליה .זה מה שנאמר במובלע".
"מה היה שמה?"
"שום שם לא נמסר .מרי לשם הנוחות".
פרוקטור לא נראה מופתע.
"והסיבה לדחיפ ּות הזאת?"
"לא נשאלה ,ולא ניתנה".
"ותוכן המכתב? מטרתו .הודעה?"
"כנ"ל".
"ובשום שלב לא התפתית לקרוא אותו? לא .טוב".
למה טוב? כבוד צ ֹופי? מן הסתם ,על פי מראהו של האיש ,כן.
"אבל מרי ,כפי שאתה מכנה אותה ,קוראת את המכתב בנוכחותך.
לדברי המלצרית ,שקיבלה ממך דמי שירות נאים כל כך".
"מרי קראה את זה .לא אני".
"זה היה מכתב ארוך?"
"מה המלצרית אומרת?"
161