Page 170 - 14322
P. 170

‫ג׳ון לה קארה‬

‫להישמע לנו מוטעה מיסודו‪ ".‬ובכוחות מחודשים‪" :‬זאת אומרת‪,‬‬
‫עובדה‪ ,‬קוונטין‪ ,‬שעל פי ההוראות הקפדניות שקיבלנו ממך‪ ,‬כלל לא‬
‫נכנסנו לעניין הנזק‪ .‬ההרגשה שלך היתה שברגע שניתן יד חופשית‬
‫לאנליסטים של משרד החוץ‪ ,‬עם כל סיפור כיסוי שנטווה עבורם‪,‬‬

       ‫החתול ֵיצא מן השק‪ .‬נכון לעכשיו‪ ,‬למיטב ידיעתנו‪ ,‬הוא לא‪".‬‬
                         ‫"אינשאללה‪ ",‬מילמלה טרסה באדיקות‪.‬‬

                  ‫"ככה רצית שנשחק את המשחק הזה‪ ,‬קוונטין‪".‬‬
‫"והנימה הבולטת‪ ,‬סטיוארט‪ ,‬בסיכומו של דבר" — באטנבי‪ ,‬בוחר‬
‫שלא לשמוע זאת — "בכל התרומות הרבות מפרי עטו של פלוריאן‬
‫בעילום שם ל'פליסיטס' ולפרסומים הנספחים אליו היא מה‪ ,‬היית‬

          ‫אומר‪ ,‬לדוגמה?" — בקול העיוני הבלתי מחויב ביותר שלו‪.‬‬
‫"הכול במידה רבה כפי שאפשר לשער‪ ,‬אדוני הסגן‪ .‬הנחישות של‬
‫אמריקה לנהל את המזרח התיכון בכל מחיר‪ ,‬הנוהג לפתוח במלחמה‬
‫חדשה בכל פעם שעליה להתמודד עם השפעות המלחמה האחרונה‬
‫שהיא פתחה בה‪ .‬נאט"ו כשריד שנותר מן המלחמה הקרה ומזיק יותר‬
‫מאשר מועיל‪ .‬ובריטניה העלובה‪ ,‬חסרת שיניים ונטולת מנהיגות‪,‬‬
‫נגררת מאחור‪ ,‬כי היא ממשיכה לחלום על גד ּולה ולא יודעת על מה‬
‫עוד לחלום‪ ",‬אמר פרוקטור‪ ,‬משאיר אחריו שתיקה קצרה — שמ ּופרת‬

          ‫בידי טרסה‪ ,‬שככל הנראה חשה צורך בהסחת דעת ארסית‪:‬‬
‫"סטיוארט סיפר לך מה היתה למנוול החוצפה לכתוב על השירות‬
‫הזה באחד הסמרטוטונים הגועליים שלו?" היא שאלה בחריפות את‬

                                                            ‫באטנבי‪.‬‬
            ‫"לא עד כמה שאני יודע‪ ,‬לא‪ ",‬אמר באטנבי בזהירות‪.‬‬
‫"לפי פלוריאן‪ ,‬שכותב בתור ג'ון סמית או מי שלא יהיה‪ ,‬כל‬
‫הטינופת בעיראק היא ה ֵּביי ּבי של השירות החשאי הבריטי האביר‪.‬‬
‫למה? כי שני המרגלים המהוללים ביותר שלו בכל הזמנים — ת‪.‬א‪.‬‬
‫לורנס וגרטרוד בל — שירטטו את הגבולות שלה עם סרגל ועיפרון‬
‫במשך אחר צהריים יחיד‪ .‬הוא לא התבייש גם להזכיר לקוראיו‬
‫שהשירות הזה‪ ,‬במלוא יכולות השכנוע שלו‪ ,‬הוא ששידל את הסי־‬

                                ‫‪170‬‬
   165   166   167   168   169   170   171   172   173   174   175