Page 174 - 14322
P. 174
13
פרוקטור יצא מלונדון בעומסי תנועה כבדים בשעה תשע באותו בוקר,
נוהג ְּבפורד של השירות בזהירות השגורה שלו ולבוש חליפה טובה מן
הרגיל .בכיסה הפנימי היה מונח המסמך הארוך ,הדק והשקוף למחצה,
שהוא האמין באמונה שלמה שיושיע את אדוארד מן החרון והזעם
המחכים לו אם לא כן .בינו לבינו ,ולא לאוזניו של איש ,הוא ראה בו
את כרטיס "צא מהכלא" של אדוארד .עכשיו כל העניין היה להעביר
זאת לאדוארד ,לתת לו לקרוא זאת ,לחשוב על כך ולחתום על כך.
שעה קודם לכן ,עדיין בכיכר דולפין ,הוא טילפן לסילברווי ּו ולא
היתה תשובה .או־אז הוא טילפן מיד לבילי ,ראשו המנוסה והאמין של
מדור עיקוב פנים בשירות ,שמאז קבלת המכתב מד ּב ֹורה תיחזק כיסוי
קרקעי גורף של פלוריאן .משיקולי ביטחון ,בילי השכיל להציג את
המבצע כאימון מקצועי לאנשי הצוות שלו ,ואת הניצוד בתור חבר
לשעבר בסגל ההדרכה שיעניק להם ציונים על הביצוע.
לא ,אמר בילי ,פלוריאן לא הוציא את האף מהבית ,ואפשר להניח
שאינו עונה לטלפון:
"אני חושב שהוא ישן כמו בול עץ ,בכנות ,סטיוארט .אני חושב
שזה מה שאני הייתי עושה .ראינו אותו בתוך הבית אתמול אחרי
ההלוויה .היתה איתו לילי שלו עד אחת־עשרה ועשרה .ראינו אותה
יוצאת אל החנות של החתיך שלה .פלוריאן שוטט קצת ,ראינו את
הצל שלו .שלוש אחרי חצות ,הוא כיבה את האור בחדר השינה שלו".
"והבחורים והבנות ,בילי? לא מנסים חזק מדי?"
174
