Page 177 - 14322
P. 177

‫שומר אמונים‬

‫אפילו פרוקטור התרשם מטיבם השווה לכל נפש של חילופי‬
‫הדברים האלה‪ ,‬אם מביאים בחשבון את קנה המידה של הדברים‬
‫שצריך היה ליישב‪ ,‬אבל הוא היה בתפקיד מספיק זמן לדעת‪ ,‬כי‬
‫להתרחשויות בעלות חשיבות מכרעת יש דרך לבוא לידי ביטוי בהצגה‬

                                                    ‫על במות קטנות‪.‬‬
‫עד שעלה על ה־‪ A12‬בעשר עשרים וחמש‪ ,‬ג'וליאן כבר התקשר‬

                                      ‫אליו עם התשובה של אדוארד‪:‬‬
‫על פרוקטור לבוא לבדו‪ .‬עליהם להיפגש לא בסילברווי ּו‪ ,‬שאין בו‬
‫פרטיות‪ .‬אדוארד הציע באורפורד‪ .‬אם מזג האוויר יהיה נוח‪ ,‬אדוארד‬
‫יחכה לו ברציף בשלוש אחר הצהריים‪ .‬אם לא‪ ,‬אז בבית הקפה‬

                                     ‫"שי ּפֶרק"‪ ,‬במרחק עשרים מטר‪.‬‬
                ‫"איך הוא לקח את זה?" שאל פרוקטור בלהיטות‪.‬‬

                                        ‫"די טוב‪ ,‬למיטב הבנתי‪".‬‬
                               ‫"למיטב הבנתך? לא ראית אותו?"‬
‫"סופי פתחה את הדלת‪ .‬אדוארד היה בקומה העליונה בחדר‬
‫האמבטיה שלו‪ .‬היה לו לילה לא קל‪ ,‬היא אמרה‪ .‬נתתי לה את המעטפה‪,‬‬
 ‫היא לקחה אותה למעלה‪ ,‬ובסופו של דבר ירדה עם התשובה ממנו‪".‬‬
                         ‫"בסופו של דבר זאת אומרת כמה זמן?"‬
                 ‫"עשר דקות‪ .‬מספיק זמן לקרוא את זה פעמיים‪".‬‬
                    ‫"כמה זמן לקח לך לקרוא את זה?" — בדיחה‪.‬‬
                       ‫"לא קראתי‪ ,‬עד כמה שזה נשמע משונה‪".‬‬
‫פרוקטור האמין לו‪ .‬הוא היה מעדיף שג'וליאן ימסור את המעטפה‬
‫באופן אישי‪ ,‬אבל בהינתן העובדה שבחיים אחרים היתה סופי סוכנת‬
‫המשנה המסורה של אדוארד‪ ,‬הוא היה יכול רק בקושי לייחל למתווך‬
‫מהימן יותר‪ .‬והוא קיבל בברכה את המחשבה על נוכחותה של סופי‬
‫בסילברווי ּו בשלב המורכב הזה של הדברים‪ .‬אם אדוארד תחת לחץ‪,‬‬
       ‫והוא רק בקושי יכול שלא להיות‪ ,‬היא תהיה השפעה מייצבת‪.‬‬
‫הוא עצר בנתיב הצדדי והזין את המיקוד של אורפורד במערכת‬
‫הניווט הלוויינית‪ ,‬בחן את המפה‪ ,‬ואז התקשר למשרד הראשי כדי‬

                                ‫‪177‬‬
   172   173   174   175   176   177   178   179   180   181   182