Page 172 - 14322
P. 172
ג׳ון לה קארה
טוען ברצינות שאם נעצור אותו עשרים וארבע שעות אחרי ההלוויה
של אשתו ,התקשורת לא תשים לב?"
האם באטנבי טוען זאת ,תהה פרוקטור .האם הוא טוען משהו?
איפה הוא היה כל הזמן הזה? במקום כלשהו? או פשוט יושב על הגדר,
מחכה לראות איזה צד ימשוך חזק יותר?
"אז לטובת השירות בכללותו ",אמר באטנבי שוב אל החלון,
כאילו ה'בכללותו' מציב אותו במרחק ביטחון" ,מה שאנחנו מדברים
עליו כאן הוא צמצום נזקים".
קולו לא התרומם ,אבל לא היה עוד כה חסר גוון :יותר ,לאוזניו של
פרוקטור ,קול ַלוועדה ,בשלב ה ֲחזרות .ככל שנמשכו דבריו ,הדגשים
החלו להתבהר:
"אמנם כן ,יהיה עלינו לנקוט איתו קו נוקשה ביותר .מה שאנחנו
מדברים עליו כאן הוא הודאה מפורטת ,סופית ונטולת סייגים,
שמכסה את כל היבטי הבגידה שלו .נמסרת במשך שבועות ,או במקרה
הצורך חודשים ,לתפוצה מינימלית .לעיניהם של שרים בלבד .כל דבר
ודבר שהוא נתן לה למן היום הראשון .מה היא עשתה עם זה ,למיטב
ידיעתו ,ולאיזו מטרה .בלי זה אין שום סיכוי לעסקה .כלום .התנאים
שלנו יצטרכו להיות" — נר ָאה שאין לו רצון להשתמש במילים —
"מוחלטים ,דרקוניים ולא נתונים למשא ומתן".
"וכאלה גם התנאים שלהם ",שיסעה אותו טרסה בשצף קצף.
"וייטהול מטפסים על הקירות מרוב זעם ,במקרה שאתה לא יודע.
אתה לא יכול לבקש מהם לשקר על ימין ועל שמאל בבוקר ולהיתפס
עם המכנסיים למטה אחר הצהריים .האם אנחנו ,השירות ,יכולים
לערוב לכך שהם לא יקראו את 'הרפתקאות פלוריאן :כרך ראשון'
ב'גרדיאן' של מחר? אם נפיל הכול על פלוריאן ,הכול באמת ייפול
עליו? כי בסידור הנוכחי זה לא נראה סביר במיוחד ,אם אתה רוצה את
דעתם המשפטית .ואם אתה רוצה את זאת שלי ,זה הכי טוב שהצלחתי
להוציא" — פותחת את הקלסר החום־צהבהב ומנופפת ב ִאיום במסמך
רשמי למראה עם פיסת סרט ירוק מידלדלת ממנו — "עלה לי בדם
172
