Page 182 - 14322
P. 182
ג׳ון לה קארה
לעבור .תרמילאים צוהלים ,הוא חושד שהם של בילי ,מן הסתם
חילופי משמרות .רק תתרחקו מן הרציף שלי ,כולכם.
הוא נכנס לכיכר .חניון מרכזי .בפינה השמאלית הרחוקה הפנייה
לכיוון הרציף .הוא פנה בה ,לאט ,שוזף את עיניו בבקתות הדייגים
שמשני הצדדים .שורה דלילה של הולכי רגל בשני הכיוונים ,איש
מהם לא אדוארד.
הרציף משתרע לפניו ,ומעבר לו — סירות קטנות ,לשון היבשה,
ערפל ,ים פתוח .לחנות או לא לחנות? הוא חונה ,מתעלם מעמדת
הכניסה ,ממהר במורד שביל מלוכלך אל הרציף.
תור קטן של מבקרים מחכה לסיור שיט .בית קפה אחד עם ֶדק
חיצוני .אנשים שותים תה .אנשים שותים בירה .הוא מביט מבעד
לחלונות בית הקפה ,סוקר את ה ֶדק .אם אתה כאן ,אתה לא תתחבא.
אתה תחפש אותי.
בפתחו של בית סירה ,שני דייגים מקומיים למראה מושחים בלכה
דוגית הפוכה.
"לא ראיתם במקרה חבר שלי פה בסביבה? אייבון ,טדי אייבון? בא
הנה לא מעט ,אני מאמין".
בחיים לא שמענו עליו ,חבר.
הוא חוזר אל המכונית ,מתקשר לבילי .שום ּפי ְּפס הכי קטן,
סטיוארט.
בניגוד לכל האינסטינקטים שלו ,פרוקטור המקצוען נוקט עכשיו
אמצעי זהירות ומצלצל אל אנטוניה העוזרת שלו" :אנטוניה .כמה
דרכוני מילוט יש לפלוריאן?"
"חכה רגע .ארבעה".
"כמה מהם עוד בתוקף?"
"כולם".
"לא ביטלנו אותם?"
"לא".
"אז הוא המשיך לחדש אותם ,ולא עשינו כלום בעניין .נהדר.
182