Page 179 - 14322
P. 179
שומר אמונים
מעוניין ,ולו רק בשל הלהיטות שבסקרנותו .אבל המרדף הסתיים ,אז
מה עוד נותר להפסיד? עצם הרעיון של תשוקה בוערת עד כלות הביא
אותו במבוכה — ועל אחת כמה וכמה המחשבה על ֵאי־מי שנותן לחייו
להתנהל על פיה .עבור מוחו המאומן ,מחויבות מוחלטת מכל סוג
שהוא היוותה איום אבטחה חמור .האתיקה של השירות כולה עמדה
בניגוד קיצוני — הוא כמעט היה אומר מוחלט — לדבר כזה ,אלא אם
כן הכוונה למחויבות המוחלטת של סוכן שהפעלת.
אבל אדוארד היה יצור שונה מכל אחד אחר שהוא נתקל בו מעודו,
את זה אי־אפשר לקחת ממנו .לבע ֵלי הלך רוח פילוסופי — פרוקטור
במידה רבה לא היה כזה — היה בסיס לומר שאדוארד הוא הממשות,
ופרוקטור אינו יותר מאשר מושג ,שהרי אדוארד חווה על בשרו כה
רבים ממדורי הגיהינום של החיים ,ופרוקטור רק עקב אחר מעטים
מהם.
מה התנסות כזאת עושה לבן אדם ,הוא תהה ,להתחשל בכבשן הזה
של אשמה ובושה? לדעת שגם אם תנסה כל חייך ,לעולם לא תוכל
להיפטר מן הכתם? להשקיע את כל ישותך ,שוב ושוב ,רק כדי לראות
אותה נעקרת תחתיך ,בין אם בפולין או — בנחרצות הרבה ביותר
וממש פשוטו כמשמעו — בבוסניה?
הוא זכר את הדיווח הראשון של ברני מפריז על פלוריאן" ,הסוכן
המבשיל הצעיר הפוטנציאלי" הכי חדש והכי מרגש ,עם ההתייחסויות
ל" ָע ָבר הפולני המוחבא היטב" של פלוריאן ,כאילו העבר הפולני היה
לא של אביו כי אם של אדוארד ,משהו שהוטל עליו מלידה ,ונותר
גנוז מעיני כול להוציא עיניו שלו .ו ְבסוף אותה פסקה עתירת גוזמאות,
המסקנה כי העבר הקבור הזה עצמו הוא "המנוע שידחוף ויניע את
פלוריאן לעבוד עבורנו נגד המטרה הקומוניסטית בכל תפקיד שנמצא
לנכון לבחור עבורו".
וכך המנוע אכן דחף והניע אותו — עד שהוחלף במנוע אחר ,רב־
עוצמה אפילו יותר :סלמה ,אלמנה טרגיתֵ ,אם שבנה נגזל ממנה,
לוחמת שלום קיצונית ,חילונית ,ואהובה לא מושגת לעולמי עד.
179
