Page 184 - 14322
P. 184

‫ג׳ון לה קארה‬

‫בגן‪ .‬אד ַבארד אוהב ללכת‪ .‬אני פה בפנים‪ .‬אני מגהצת‪ .‬אני לא רואה‬
‫את אד ַבארד‪ .‬אולי חבר מביא מכונית‪ ,‬לוקח אותו‪ .‬אני לא שומעת‪.‬‬
‫אד ַבארד כל כך עצוב על ד ּב ֹורה שלו‪ .‬הוא לא מדבר הרבה‪ .‬סופי‪ ,‬הוא‬
‫אומר אלי‪ ,‬אני מתגעגע לד ּב ֹורה בלב שלי‪ .‬אולי הוא הולך אל קבר‬

                                                              ‫שלה‪".‬‬
‫פרוקטור‪ ,‬חונה על צלע גבעה מעל לעיירה‪ ,‬אזר חיל והתקשר אל‬
‫המשרד של באטנבי‪ ,‬שוב קיבל את העוזר‪ ,‬סיפר לו שפלוריאן נעדר‪,‬‬
‫שהוא לא חתם על המסמך המוסכם‪ ,‬ושפרוקטור עצמו קיבל החלטה‬
‫ניהולית לבטל את כל הדרכונים של פלוריאן‪ ,‬כולל הדרכון הבריטי‬

                ‫הנוכחי‪ ,‬ולהדק את ההשגחה בכל נמלי האוויר והים‪.‬‬
‫הוא הועבר מיד אל טרסה‪ ,‬שבלי להשתמע לשתי פנים הכריזה‬
‫שיש לראות באדוארד פושע נמלט‪ ,‬והציעה להודיע מיד למשטרה‬

                                        ‫ולשירות התביעה של הכתר‪.‬‬
‫"טרסה‪ .‬את לא יכולה לתת לי עוד כמה שעות‪ ,‬במקרה שהוא רק‬

                                     ‫מטייל בחוץ?" הפציר פרוקטור‪.‬‬
         ‫"זין בעין אני יכולה‪ .‬אני בדרך למשרד הקבינט עכשיו‪".‬‬
‫פרוקטור התקשר שוב לבילי‪ ,‬והפעם הורה לו להפעיל את כל‬
‫צוות המשקיפים שלו ולסרוק ביסודיות את סביבות העיירה — וכן‪,‬‬
‫להזעיק סיור אווירי אם הוא מוכרח‪ .‬אם ימצאו את אדוארד‪ ,‬עליהם‬
‫לעצור אותו‪ ,‬תוך שימוש בכוח מינימלי‪ ,‬אבל בשום נסיבות לא למסור‬
‫אותו לידי המשטרה או לכל גורם אחר עד שלפרוקטור תהיה הזדמנות‬

                                                         ‫לדבר איתו‪.‬‬
‫"זה יותר מדי בשבילו‪ ,‬בילי‪ .‬הוא קונה זמן‪ .‬הוא ישנה את דעתו‪".‬‬
‫הוא האמין לעצמו? הוא לא ידע‪ .‬השעה כבר היתה חמש לפנות‬
‫ערב‪ .‬שעת בין ערביים הלכה וקרבה‪ .‬לא היה מה לעשות אלא לחכות‪.‬‬
‫ומפעם לפעם להתקשר לג'וליאן במקרה שהוא או לילי שמעו משהו‪.‬‬

‫בבר־קפה "גוליבר"‪ ,‬הצליל הפעוט ביותר נשמע כמו פיצוץ‪ .‬אחרי‬
‫משמרת נמרצת בגן המשחקים‪ ,‬סם כבר שקע בשינה עמוקה בעגלה‬

                                ‫‪184‬‬
   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188   189