Page 141 - 14322
P. 141
שומר אמונים
"מסתובבת שמועה שד ּב ֹורה ואדוארד היו מסוכסכים סביב אוסף
פורצלנים כחולים ולבנים של סבא שלך ",זורק ג'וליאן בהזדמנות
כלשהי ,מסתכן בחקירה.
"חדשות בשבילי ".היא מושכת בכתפיים" .אמא אמרה שנמאס לה
לראות את הדברים האלה ,והם מסרו את זה לאחסון כדי לחסוך את
הביטוח".
ואבא? הכי טוב לא לשאול.
וכשג'וליאן מדליף שמישהו ציין באוזניו ,שפורצלן כחול ולבן
סיני היה בראש מעייניו של אדוארד בצאתו לגמלאות:
"בראש מעייניו? אתה רציני? אבא לא מסוגל להבדיל בין מינג
לבין המרפק שלו ",היא מלגלגת.
באשר לסכסוכים בין הוריה ,כל מה שלילי יודעת — בעיקר דרך
דודה סופי ,שבעת ההיא היתה עוזרת בעבודות הבית — זה שהיה קרב
צרחות "במאורה של אמא" ,שאדוארד לא היה אמור להלכה להיכנס
אליה כי מי־שצריך־לדעת־יודע .אבל לילי ספקנית :סופי לא תמיד
היתה המקור המהימן ביותר.
"אם מישהו צרח ,זאת היתה אמא .אבא בחיים שלו לא צרח .סופי
חשבה שאבא בטח הכה אותה ,אבל אבא לא עושה גם את זה .אז אולי
אמא הכתה אותו .או שאולי זה בכלל לא קרה".
"יצא לך להיכנס לשם?"
"למאורה? פעם אחת .תוכלי להציץ לרגע ,יקירה ,ואחר
כך לעולם לא תיכנסי לפה יותר .מעולה ,אני אומרת .יש לך
דואר נכנס ,יש לך טלפון ירוק על תושבת אדומה ,את עושה מחשבים
בגודל תעשייתי .מה בדיוק את עושה ,אמא? מגינה על ארצנו מפני
האויבים שלה ,יקירה .כפי שאני מקווה שגם את תעשי יום אחד".
"ואדוארד?" שואל ג'וליאן" .מפני מי הוא מגן עלינו?"
המתנה בעודה מחליטה כמה לספר לו.
"אבא?"
"כן .אבא".
141
