Page 64 - 14322
P. 64
ג׳ון לה קארה
האם מתקבל על הדעת שד ּב ֹורה מתה וג'וליאן לא שמע? נראה
שהסמרטוטון המקומי אינו סבור כך ,גם לא תחנת הרדיו המקומית,
וסיליה וברנרד בחופשה ב ַל ְנ ָזר ֹו ֵטה.
"טדי ,הוא לא לבוא יותר ,יקירי ",מבטיחה לו אדריאנה כשהוא
קופץ אל המזללה במהלך ריצת הבוקר שלו" .אולי היא להגיד לו,
אד ַבארד ,אתה ילד טוב ,אתה עכשיו להישאר בבית".
וקיריל?
"קיריל כבר לא לעבוד בשירות בריאות לאומי ,יקירי .קיריל
עכשיו באופן פרטי".
מן ההכרח למצוא מחליפה או מחליף לבלה ,שהסתלקה לעולמה.
מודעה יחידה גוררת מבול של מגישי מועמדות לא מתאימים .הוא
מקבל לריאיון שניים ביום.
ובבוא שעת הסגירה הוא הולך ברגל .ריצות הבוקר מיועדות
לגוף ,הליכות הערב — לנשמה .מיום שקנה את החנות הוא מבטיח
לעצמו שיום אחד בקרוב הוא ינעל נעלי טיולים ויקום ויתהלך
ברחובות העיירה המאומצת שלו .ולא רק ברחובות האהובים על
תיירי הקיץ ,עם הכנסייה הנ ֹור ָמנית הבנויה ל ֵבנים ואבן צור ,אשר
במשך אלף שנים שימשה מגדל עוז לאזרחינו הנאמנים וציון דרך
ל ַי ָמ ֵאינו אבירי הלב בנתיבות הים — ְראו במדריך משנה שעברה,
שמחירו ירד ל־ 5.96פאונד בעודנו מחכים ללא סוף להגעתו של
החדש .גם לא רק באלה עם המלונות הוויקטוריאניים הצבועים
בגוונים פסטליים ,עם בתי ההארחה בטעם של פעם ועם הווילות
האדוארדיאניות המפוארות הניצבות בשורה מול הים .הוא מתכוון
לרחובות האמיתיים ,לשורות הבתים הצמודים זה לזה של הפועלים
ולסמטאות האחוריות של הדייגים ,שרוחבן שלושה מטרים והן
נמתחות כמו קווים שסומנו בסרגל מראש הגבעה המעוטר בעצים
עד לחוף הזרוי חלוקי אבנים.
עכשיו סוף־סוף ,משהושלם השיפוץ בחנות פרט למדפים במרתף,
שאותם הניח בצד עד ליום גמר ה ִעסקה ,הוא מרגיש חופשי לפרוץ
64