Page 69 - 14322
P. 69

‫שומר אמונים‬

‫ההקלה המשתלטת על ג'וליאן למשמע החדשות רבה יותר מכפי‬
‫שהרשה לעצמו לשוות בדמיונו; גם אין היא חומקת מעיניו של‬

                       ‫אדוארד‪ ,‬כשפניהם הצוחקות נפגשות במראה‪.‬‬
‫"אבל מה לכל הרוחות עשית דווקא בבלגרד‪ ,‬מכל המקומות?"‬

          ‫מוחה ג'וליאן‪" .‬יוצא שישבת שם באמצע מלחמת בוסניה‪".‬‬
‫אדוארד אינו ממהר לענות על השאלה הזאת כפי שג'וליאן אולי‬

       ‫מצפה‪ .‬עננה מעיבה על פניו‪ ,‬והוא מורט בהיזכרות את שפתו‪.‬‬
‫"אכן‪ ,‬מה עושה אדם ְּבמלחמה‪ ,‬בחורי היקר?" הוא שואל‪ ,‬במובן‬
‫של כל אדם סביר‪" .‬הוא עושה כמיטב יכולתו להביא לסיומה‪,‬‬

                                                             ‫כמובן‪".‬‬
                  ‫"בוא נעיף מבט בקומה למטה‪ ",‬מציע ג'וליאן‪.‬‬

‫הם עמדו שכם אל שכם‪ .‬איש מהם לא דיבר‪ ,‬שניהם תועים‬
‫במחשבותיהם‪ .‬הרטיבות שעלתה מן הקרקע טופלה‪ .‬המרתף‪ ,‬לדברי‬
‫האדריכל‪ ,‬היה עכשיו סוללה יבשה גדולה‪" .‬הרפובליקה הספרותית"‬

                                                         ‫לא תישחת‪.‬‬
‫"נפלא‪ ",‬הכריז אדוארד ביראת כבוד‪" .‬צבעת מחדש את הקירות‪,‬‬

                                                          ‫אני רואה‪".‬‬
                  ‫"חשבתי שהלבן קצת חמ ּור מדי‪ .‬אינך מסכים?"‬

                                               ‫"זה מיזוג אוויר?"‬
                                                       ‫"אוורור‪".‬‬

‫"השקעים החדשים?" תהה אדוארד בקול שלא עשה שום ניסיון‬
                                         ‫להסוות דאגה עמוקה יותר‪.‬‬

‫"אמרתי להם‪ ,‬פשוט תפזרו אותם בכל מקום‪ .‬מה שיותר‪ ,‬יותר‬
                                                               ‫טוב‪".‬‬

                                                        ‫"והריח?"‬
‫"עוד יומיים והוא ייעלם‪ .‬ויש לי דוגמאות למדפים‪ .‬תציץ אם זה‬

                                                      ‫מעניין אותך‪".‬‬
‫"זה מעניין אותי‪ .‬אבל ראשית‪ ,‬יש לי משהו לומר לך‪ .‬כידוע לך‪,‬‬

                                ‫‪69‬‬
   64   65   66   67   68   69   70   71   72   73   74