Page 71 - 14322
P. 71
שומר אמונים
מגלגל את אופניו החוצה אל הרחוב ב"ביי־ביי" ,היה אדוארד חומק
דרך פתח הדלת אל תוך החנות .מצבי רוחו בשעה שהגיע לא ניתנו
לחיזוי .במקצת הפעמים הוא עטה הבעה זנוחה כל כך ,שג'וליאן היה
מחיש אותו למעלה אל "גוליבר" ,שם דאג להחזיק בקבוק סקוץ' בתוך
ארון נעול .לפעמים היה אדוארד נשאר רק דקות מעטות ,ואחר כך
הולך לדרכו שוב; לפעמים הוא נשאר כמה שעות.
ובדומה לתנודות במצבי רוחו ,כך גם קולותיו ,באוזניו הקשובות
תמיד של ג'וליאן ,מן העמוק והמהדהד אל חסר המנוחה ואל ההיגוי
הסטנדרטי של המעמדות הג'נטלמניים כביכול .בהבחינו בשינויי
הזהות האלה ,לא היה יכול שלא לתהות כמה מזה הצגה וכמה האדם
הממשי .איפה הוא היה כדי ללמוד את הקולות האלה? את מי חיקה
כשדיבר בהם? אבל לג'וליאן לא היה שום רצון להיות ביקורתי .אני
מספק לאדם סובל את הסיוע והניחומים שהציע לאבי .ובתמורה —
נער הסיטי שאין לדכאו מדבר מתוכו — אדוארד מספק לי ייעוץ
מקצועי והשכלה חינם .בדיוק מה שצריך.
בתור רווח ִנלווה הוא שמע לראשונה דברים נחמדים על אביו:
סיפורים על האומץ ,ט ּוב הלב והפופולריות של ֵאייץ'־ ֵקיי הצעיר בתור
ה ָּפעיל המוביל בבית הספר נגד המלחמה בווייטנאם.
"וטוב יותר מכול ,הייתי אומר ,הוא מעולם לא התבגר ",פסק
אדוארד על כוס אספרסו מתוגברֵ " .אייץ'־ ֵקיי שמר בחיים את הילד
שבתוכו ,כפי שחזקה על כולנו לעשות".
"אתה שמרת את שלך בחיים?" שאל ג'וליאן בנימה קצת מחוצפת
מדי לטעמו" .או שזה עניין של פעם ַּפ ְטריקי ,תמיד פטריקי?"
האם הלך רחוק מדי? פניו המהירות של אדוארד קדרו לכדי תוגה
— שמיד הומרה ,כפי שאירע לעיתים כה קרובות ,בחיוך קורן .ג'וליאן
המעו ָדד המשיך לנסות את מזלו:
"על פי המעט שהצלחתי להבין ,נראה שהיית בוגר הרבה יותר
משהיה אבי מעודו .אבא הלך לאוקספורד ומצא את ישו .לאן הלכת
אתה? היית אחד ה ּכ ֹול ּב ֹויניקים של החיים ,אמרת".
71
