Page 74 - 14322
P. 74
ג׳ון לה קארה
בדיוק להפך ,הבטיח לו ג'וליאן.
אם כך ,האם לג'וליאן יש מושג כלשהו מתי הפרטים הלא סגורים
ההם שדיבר עליהם עשויים לדרוש שוב את נוכחותו — אם מביאים
בחשבון שהעניין המעיק על אדוארד מעט דוחק בטבעו ,שלא לומר
דחוף?
"אם זה דחוף וזה מעיק עליך ,אדוארד ,אני יכול לנסוע מחר",
השיב ג'וליאן בלבביות.
"אני רשאי גם להניח שאינך חסר ניסיון בתחום האהבה?"
"אתה רשאי ,אדוארד ,אם תרצה ",הכריז ג'וליאן בצחוק נבוך,
ובנחשול סקרנות שעשה כמיטב יכולתו כדי להסתיר.
"ואם הייתי מתוודה בפניך כי במשך שנים רבות אני מקיים מערכת
יחסים עם גברת מסוימת ללא ידיעתה של אשתי? האם הדבר היה
מעורר בך שאט נפש?"
האם חברו הטוב של ֵאייץ'־ ֵקיי הוא שמדבר? — או ֵאייץ'־ ֵקיי
המנוח עצמו?
"לא ,אדוארד ,זה לא היה מעורר בי שאט נפש" — אז ספר לי יותר.
"ואם השליחות שאני מבקש היתה כרוכה בהעברה של מסר
חסוי לגברת כזאת ,האם יכול הייתי לסמוך על דיסקרטיות מוחלטת
ומתמדת מצידך בכל נסיבות שהן?"
אדוארד אכן יכול היה .ועל סמך ההנחה הזאת הוא כבר נותן
לג'וליאן הנחיות ,מדויקות באורח עוצר נשימה:
בית הקולנוע " ֶאוורי ֶמן" מול תחנת הרכבת התחתית ֶּבל ַסייז
פארק ...עותק של 'טבעות שבתאי' של זבאלד לשם זיהוי ...שני
כיסאות פלסטיק לבנים מימינך ...מקום ישיבה חלופי זמין בחלקה
האחורי של המבואה ...אם בית הקולנוע סגור מסיבה כלשהי ,לך
אל ה ְּברא ֵסרי הסמוך שמגיש ארוחות כל היום ,ושתמיד ריק בשעה
הזאת ...מצא מקום ישיבה ליד החלון ּוו ֵדא שזבאלד נראה לעין.
"אז איך אני אמור לזהות אותה?" שאל ג'וליאן ,סקרנותו כבר
אינה יודעת גבולות.
74
