Page 78 - 14322
P. 78
ג׳ון לה קארה
"מתי תהיה לך הזדמנות לדבר איתו לבד?"
"מחר".
"אתה לא נעלב?"
"ממה? כלל וכלל לא .מובן שלא".
הוא תופס שהיא מתייחסת אל הסלוטייפ .הידיים החזקות מודדות
פיסת סרט דביק וחותמות את המעטפה.
"כשתדבר איתו ,ספר לו בבקשה מה ראית .שלומי טוב ,אני שלווה,
אני מיושבת בדעתי .כך ראית אותי ,לא?"
"כן".
היא נותנת לו את המעטפה.
"אז תאר לו אותי בבקשה כפי שראית אותי .הוא היה רוצה זאת".
היא נעמדת .הוא מלווה אותה רק עד הדלת .היא פונה ,ולאות
תודה שמה יד על מעלה זרועו ומניחה ללחיה להתחכך קלות בלחיו.
ריח גוף עולה מצוואר חשוף .כשהיא פוסעת החוצה אל הרחוב ,הוא
תופס שהפז'ו הנהוגה בידי נהג וחונה לצד המדרכה היא עבורה.
בעוד הנהג חש לפתוח את הדלת מאחור ,נער הסיטי הפיקח רושם
ביומנו את מספר הרכב ,ואחר כך נוסע ברכבת התחתית אל תחנת
רחוב ליברפול.
השעה היתה אחת־עשרה באותו הלילה כשג'וליאן נכנס לחנות .הוא
הרגיש עייף יותר משהיה מעודו ,וכך נדרש לו רגע על מנת להבין
במה הוא מביט — מעטפה נוספת ,מד ּו ּבקת כרוח רפאים אל הדלת
המזוגגת ,עם פתקית דביקה ממתיו ,שנכתב בה:
הודעה מגברת!!
מתוך מחשבה על כך שכבר ׂשבע די איגרות סודיות ליום אחד ,הוא
פותח את המעטפה.
78
