Page 75 - 14322
P. 75
שומר אמונים
"לא יהיה צורך ,ג'וליאן .היא תראה את הזבאלד ותיגש אליך .אתה
תיתן לה אז את המכתב בלי שום סודיות ,ותצא משם".
תחושה של דבר־מה אבסורדי נחלצה לעזרתו של ג'וליאן" :איך
אני קורא לה? מרי?"
"מרי מתאים היטב ",השיב אדוארד בנימה חגיגית.
האם ג'וליאן ישן באותו לילה? בקושי .האם שאל את עצמו ְלמה
לכל הרוחות הוא הכניס את עצמו? שוב ושוב .האם שקל להתקשר
לאדוארד ולומר לו שה ִעסקה מבוטלת? אפילו לא פעם אחת .או
להתקשר לחבר או לחברה ,ולבקש עצה? היתה לו המעטפה החתומה
לעייפה של אדוארד ,מונחת על השידה שלצד מיטתו ,והוא כבר נתן
בכל לשון הבטחה חגיגית.
הוא קם מוקדם ,לבש את בגדי היומיום הטובים ביותר שלו .מה
לובש הגבר מיטיב הלבוש לפגישה עיוורת עם הפילגש של החבר
של אביו בבית הקולנוע "אוורימן" בבלסייז פארק? עם המעטפה
של אדוארד בכיסו ,ועותק בכריכה רכה של "טבעות שבתאי" בתיק
המסמכים ,הוא הבקיע לו דרך אל הרכבת הפרברית של שמונה ועשרה
מאיפסוויץ' לתחנת רחוב ליברפול ,ומשם לבלסייז פארק ,ובדיוק
בשעה היעודה התמקם בכיסא פלסטיק לבן באולם הכניסה הריק של
בית הקולנוע "אוורימן" ,עם הזבאלד הפתוח שלו לפניו.
וזו ,ניתן לשער ,היא מרי ,עכשיו ,דוחפת ופותחת את דלתות
הזכוכית ושמה פעמיה בהחלטיות לעברו .והדבר הברור מאליו
המסחרר הראשון שניתן לומר עליה הוא שאין מדובר באיזו מאהבת
סודית מזדמנת ,אלא באישה בשלה עזת רושם בעלת סגנון ונחישות.
הוא קם על רגליו ונעמד מולה ,הזבאלד בידו השמאלית .ידו
הימנית הורמה אל חזהו ,בחצי הדרך לשלות את המעטפה הלא
ממוענת של אדוארד מן הכיס הפנימי של ז'קט הפשתן שלו .אבל רק
עד חצי הדרך ,כי היה עליו לחכות עד שהיא תדבר .עיניים חומות לא
בהירות ולא כהות ,ומוצללות בקפידה .עור מש ִיי כעין הזית .גיל לא
75
