Page 68 - 14322
P. 68
ג׳ון לה קארה
בריטי על כך שהדיחו אותו ממעמדו בבושת פנים וכן הלאה ,כתבת
לו ברוב נדיבות מכתב ובו הצעת לו כסף ,ניחומים וכל דבר אחר שהיה
נחוץ לו".
"זה המעט שהיה בידי לעשות בתור חבר ",משיב אדוארד בחומרה
ולוגם מן הקפה המחוזק שלו במראה הוורודה.
"ומעשה ראוי לכל שבח .אלא שלאחר מותו עברתי על כל
התכתובות שלו ,אתה מבין .אבא היה אגרן .הוא לא זרק הרבה".
"ולא מצאת את המכתב שלי אליו?" — פניו המתנועעות תדיר של
אדוארד מביעות בהלה כנה.
"טוב ,היה רק דבר דואר אחד שלא ידעתי להסביר ",מודה ג'וליאן.
"מעטפה עם בול בריטי וחותמת דואר של וייטהול .ובתוכה מכתב
בכתב יד — כתב חרטומים ,למען האמת — על נייר מכתבים של
שגרירות בריטניה בבלגרד .הוצעו בו כסף ועזרה כלשהי ,על החתום:
ָפא ּו ְסט ּוס".
פניו של אדוארד במראה מביעות בהלה רגעית ,ואז מתאוששות
בחיוך משועשע ,אבל ג'וליאן מזנק הלאה.
"אז כתבתי בחזרה ,כן? מר או גברת פאוסטוס היקר או היקרה,
תודה וכן הלאה ,אבל צר לי לספר לך שאבא שלי מת .ואז ,בערך
שלושה חודשים אחר כך ,השגרירות החזירה את המכתב שלי בלוויית
הערה מתנשאת ,שנאמר בה כי שום מר או גברת פאוסטוס אינם
מופיעים ומעולם לא הופיעו במצבת העובדים בשגרירות ",הוא
מסיים ,ומופתע לראות במראה את פניו של אדוארד מחייכות אליו
חיוך רחב עוד יותר.
"אני פאוסטוס שלך ",הוא מכריז" .כשהגעתי לבית הספר מעורר
החלחלה שלנו ,חבַרי ייחסו לי ,מסיבות מובנות לי היטב ,מזג זר
ונטייה לשקוע בהרהורים .אשר על כן ,הוענק לי השם פאוסטוס.
כשכתבתי לאחר מכן ל ֵאייץ'־ ֵקיי השרוי במצוקה ,קיוויתי שהשימוש
בכינוי החיבה של חברו הוותיק יוכל לעורר הדים של חיבה .למרבה
הצער ,נראה שטעיתי".
68
