Page 181 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪181‬‬

‫״הוא תקף אותך כי אבא שלו מת?״‬
‫״הוא חיפש את מי להאשים‪ ,‬כפי שעלול לקרות עם קרובי‬
‫משפחה אבלים רבים‪ .‬זה קרה בעבר‪ ,‬אף על פי שלא בעוצמה כזאת‪.‬‬
‫צועקים עלינו‪ ,‬טוענים שאנחנו לא יודעים את העבודה‪ ,‬אבל זה חלק‬

‫מהתפקיד‪.‬״ אני מושכת בכתפיי‪.‬‬
‫הוא מצמצם מעט את מבטו‪ .‬הוא לא מבין‪ .‬״את מרפאה אנשים‪.‬״‬

‫״אני מנסה לעזור להם להחלים‪ ,‬כן‪.‬״‬
‫דממה אופפת את ת׳יאו‪ ,‬ונדמה שהוא שקוע עמוק בהרהורים על‬
‫משהו‪ .‬זהו מחזה מרתק‪ ,‬לראות את האיש הענק שקט ומהורהר‪ .‬״למה‬
‫החלטת לעבוד בתור אחות?״ ידו נשלחת אל צווארי‪ ,‬למקום שבו‬

‫פרנק הותיר את סימני ציפורניו‪.‬‬
‫אני מביטה בידו מזווית העין ונוגעת בעורי ברכות‪ .‬״מפני שבתי‬
‫חולים הם מקומות בטוחים‪,‬״ אני לוחשת בהיסח דעת בעודי נתונה‬

‫להשפעה המדהימה של מגע ידו‪.‬‬
‫״בטוחים?״ הוא שואל‪ .‬״איזי‪ ,‬במהלך הזמן הקצר שחלף מאז‬
‫הכרנו‪ ,‬אדם זקן ניסה לחנוק אותך וקרוב משפחה עצבני ניסה ל‪...‬״‬
‫קולו דועך‪ ,‬והוא מניד בראשו בניסיון להתנער מהחשש המובהק‬

‫שהוא מרגיש‪.‬‬
‫״הצלחתי להתמודד בכוחות עצמי‪,‬״ אני טוענת בקול רפה‪ ,‬בעודי‬
‫גוררת את כרית אגודלי לאורך שפתו התחתונה‪ .‬הפחד שלי איננו‬
‫מפני כאב גופני; אני יכולה להתמודד עם כאב‪ .‬הפחד הוא מפני כאב‬
‫נפשי‪ .‬פחד מפני תחושה של חוסר אונים מוחלט‪ .‬פחד להיות חלשה‪.‬‬
‫פגיעה‪ .‬אבל לא הייתי מצפה מת׳יאו שיבין אותי‪ .‬וגם אינני רוצה‬
‫לחלוק זאת עימו‪ .‬לכן אינני מכבירה במילים‪ ,‬מפני שאינני יודעת מה‬
‫לומר‪ .‬אני לא מתכוונת לחשוף את עברי המכוער‪ .‬חוץ מזה‪ ,‬ת׳יאו‬
‫שומר לעצמו את הסיבות שמאחורי הפוביה שלו‪ .‬ייתכן שזה נשמע‬
‫ילדותי‪ ,‬אך אינני מרגישה בנוח עם מצב בו יש ברשותו יותר מידע‬
‫עליי מכפי שיש לי עליו‪ .‬עם זאת‪ ,‬אם הסיפור הזה בינינו רציני‪ ,‬האם‬
‫באמת נימנע מלשתף את הסודות שלנו זה עם זו? האם אנחנו יכולים‬
‫לעשות דבר כזה? האם כדאי שנעשה דבר כזה? אני נושמת נשימה‬