Page 181 - 30322
P. 181
ג׳נטלמן חוטא ׀ 181
״הוא תקף אותך כי אבא שלו מת?״
״הוא חיפש את מי להאשים ,כפי שעלול לקרות עם קרובי
משפחה אבלים רבים .זה קרה בעבר ,אף על פי שלא בעוצמה כזאת.
צועקים עלינו ,טוענים שאנחנו לא יודעים את העבודה ,אבל זה חלק
מהתפקיד.״ אני מושכת בכתפיי.
הוא מצמצם מעט את מבטו .הוא לא מבין .״את מרפאה אנשים.״
״אני מנסה לעזור להם להחלים ,כן.״
דממה אופפת את ת׳יאו ,ונדמה שהוא שקוע עמוק בהרהורים על
משהו .זהו מחזה מרתק ,לראות את האיש הענק שקט ומהורהר .״למה
החלטת לעבוד בתור אחות?״ ידו נשלחת אל צווארי ,למקום שבו
פרנק הותיר את סימני ציפורניו.
אני מביטה בידו מזווית העין ונוגעת בעורי ברכות .״מפני שבתי
חולים הם מקומות בטוחים,״ אני לוחשת בהיסח דעת בעודי נתונה
להשפעה המדהימה של מגע ידו.
״בטוחים?״ הוא שואל .״איזי ,במהלך הזמן הקצר שחלף מאז
הכרנו ,אדם זקן ניסה לחנוק אותך וקרוב משפחה עצבני ניסה ל...״
קולו דועך ,והוא מניד בראשו בניסיון להתנער מהחשש המובהק
שהוא מרגיש.
״הצלחתי להתמודד בכוחות עצמי,״ אני טוענת בקול רפה ,בעודי
גוררת את כרית אגודלי לאורך שפתו התחתונה .הפחד שלי איננו
מפני כאב גופני; אני יכולה להתמודד עם כאב .הפחד הוא מפני כאב
נפשי .פחד מפני תחושה של חוסר אונים מוחלט .פחד להיות חלשה.
פגיעה .אבל לא הייתי מצפה מת׳יאו שיבין אותי .וגם אינני רוצה
לחלוק זאת עימו .לכן אינני מכבירה במילים ,מפני שאינני יודעת מה
לומר .אני לא מתכוונת לחשוף את עברי המכוער .חוץ מזה ,ת׳יאו
שומר לעצמו את הסיבות שמאחורי הפוביה שלו .ייתכן שזה נשמע
ילדותי ,אך אינני מרגישה בנוח עם מצב בו יש ברשותו יותר מידע
עליי מכפי שיש לי עליו .עם זאת ,אם הסיפור הזה בינינו רציני ,האם
באמת נימנע מלשתף את הסודות שלנו זה עם זו? האם אנחנו יכולים
לעשות דבר כזה? האם כדאי שנעשה דבר כזה? אני נושמת נשימה