Page 183 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪183‬‬

‫״ואתה לא צריך לשמוע על הטרגדיות שלי‪,‬״ אני משיבה בנחישות‬
‫שאינני מרגישה באמת‪ .‬הייתי שמחה לדבר ולפרוק כל פרט ופרט‬
‫על עברי המחריד‪ .‬להפסיק להסתיר אותו‪ ,‬להפיג את המתח הנלווה‬
‫לשמירת הסודות‪ .‬להתמודד איתם ולהגיע לאיזושהי סגירת מעגל‪.‬‬
‫אולם כעת אני פוחדת‪ ,‬יותר מאי פעם‪ .‬הוא ישנא אותי לא פחות מכפי‬

‫ששנאתי את עצמי‪ ,‬ולא אוכל להאשים אותו על כך‪.‬‬
‫״מי את?״ שואל ת׳יאו‪ ,‬מרתק אותי למקומי במבטו העוצמתי‪.‬‬

‫״למה את לא מופיעה ברשתות החברתיות?״‬
‫אני שואפת אוויר בחדות‪ .‬מה? ״חיפשת אותי? למה שתעשה דבר‬

‫כזה?״‬
‫״אל תאמרי לי שלא חיפשת את השם שלי בגוגל‪.‬״‬
‫הססנותי מעידה על האשמה‪ .‬״לא שזה הועיל לי יותר מדי‪ ,‬אבל‬

‫אכן עשיתי את זה‪.‬״‬
‫״מה הסיפור שלך‪ ,‬איזי ווייט?״‬
‫״מה הסיפור שלך‪ ,‬ת׳יאו קיין?״ אני משיבה‪.‬‬
‫הוא מחייך לעברי חיוך רפה בהבנה‪ ,‬שומט את ידיו ממשקוף‬
‫הדלת ומניח להן להיתלות לצידי גופו‪ .‬אני יכולה לראות את החזה‬
‫שלו עולה ויורד עם החזה שלי‪ .‬כל הצלילה הזאת לתוך עברי‪ ,‬אף‬
‫שהיא איננה תורמת לת׳יאו‪ ,‬מאתגרת אותי‪ .‬מאז פגשתי אותו יצא לי‬
‫לחשוב על זה יותר מכפי שיצא לי מאז ברחתי‪ .‬אני לא רוצה לחשוב‬

‫על כך‪ .‬אי פעם‪.‬‬
‫״אני גבר שרוב האנשים חוששים ממנו‪,‬״ הוא אומר חרש‪ ,‬ובוחן‬

‫אותי בקפידה בעודו מדבר‪.‬‬
‫הוא בוודאי מבין שהוא מספר לי משהו שכבר ידוע לי‪ .‬״למה הם‬

‫חוששים?״‬
‫״מפני שהם פוחדים‪.‬״‬
‫״לגעת בך‪,‬״ אני אומרת‪ ,‬והוא מהנהן בראשו‪ .‬״למה הם לא יכולים‬

‫לגעת בך?״‬
‫עווית קלה חולפת בלסתו‪ ,‬ואני רואה בבירור כמה מאמץ נדרש לו‬
‫כדי לספר לי‪ ,‬מה שרק מגביר את דאגותיי‪ .‬מזגו משתלהב רק מעצם‬