Page 184 - 30322

‫‪ 184‬׀ ג׳ודי אלן מלפס‬

‫הדיבור על הפוביה שלו‪ .‬״אני לא אוהב שנוגעים בי כשאני לא מצפה‬
‫לזה‪.‬״ החזה של ת׳יאו מפעם גלויות שעה שהוא מנסה להתעשת‪.‬‬
‫״אני זקוק לאזהרה כדי שאוכל להתכונן‪ .‬למדתי לקרוא אנשים‪ ,‬לנבא‬
‫את המהלכים שלהם‪ ,‬אך זה אתגר תמידי‪ .‬זה מתיש‪ ,‬ומכאן הסביבה‬
‫המבוקרת של הבית שלי‪.‬״ הוא משתתק לרגע‪ ,‬מניח לי לספוג את‬
‫דבריו‪ .‬״המגע שלך חודר מבעד לעור שלי‪ ,‬איזי‪ .‬הוא מחמם אותי‪.‬‬
‫כשאני איתך‪ ,‬אני בקושי צריך לחשוב‪ .‬הגוף שלי מגיב אלייך‪ .‬אני לא‬

‫יודע למה‪ ,‬אבל זה מה שקורה‪.‬״‬
‫״חוץ מאשר במיטה‪.‬״‬

‫״בזמן שאני אבוד בתוכך‪ ,‬אני רוצה רק להיות אבוד בתוכך‪ .‬אני‬
‫לא אסתכן באובדן הריכוז שלי בזמן שאנחנו במצב אינטימי‪ .‬כמו‬
‫שהבטחתי לך בעבר‪ ,‬אני לא אפגע בך‪ ,‬בשום דרך‪.‬״ הוא מלטף את‬
‫הלחי שלי בעדינות בכף ידו‪ ,‬חיוכו מביע חיבה בעודי מחככת את אפי‬

‫בידו‪ .‬״אני מקווה שאת מאמינה לי‪.‬״‬
‫״אני מאמינה לך‪,‬״ אני מבטיחה לו‪ ,‬סוערת מרגשות‪ .‬״מעולם לא‬

‫פקפקתי בחלק הזה בך‪.‬״‬
‫הוא מצמיד נשיקה לשפתיי ומלטף את ישבני‪ .‬״עכשיו‪ ,‬ספרי לי‬

‫על עצמך‪,‬״ הוא ממלמל לעומת שפתיי‪.‬‬
‫אני נסוגה במהירות‪ ,‬מתוך אינסטינקט טהור‪ .‬״מה?״ אני מרגישה‬

‫שאני שוב מתכנסת בתוך עצמי‪.‬‬
‫״שיתפתי‪ ,‬עכשיו אני רוצה לדעת עלייך‪.‬״‬
‫אני בוהה בו‪ ,‬מבחינה בשאלות בעיניו‪ .‬כן‪ ,‬הוא שיתף‪ ,‬אבל אני‬
‫בטוחה שזה לא כל הסיפור‪ .‬לדוגמה‪ ,‬למה הוא כזה‪ .‬אבל זה חייב‬
‫להתבסס על יחסים של קח ותן‪ ,‬נכון? הוא שיתף מעט‪ ,‬ואם אני רוצה‬
‫שזה יעבוד — ואני רוצה מאוד שזה יעבוד — אני חייבת להשיב לו‬
‫כגמולו‪ ,‬אף על פי שזה עלול להכאיב לי כהוגן‪ .‬״אמא שלי מתה‬
‫מסרטן כשהייתי בת שבע עשרה‪ .‬היא הייתה כל עולמי ואני‪...‬״ אני‬
‫בולעת רוק בכבדות‪ ,‬בעודי נאבקת באינסטינקט שלי לברוח לפני‬
‫שיהיה ניתן לכפות עליי לשתף משהו שאני לא באמת רוצה לשתף‪.‬‬
‫״לא היינו עשירות‪ .‬היה לנו רק האחת את השנייה‪ ,‬ככה שלאחר‬