Page 7 - 30322
P. 7
ג׳נטלמן חוטא ׀ 7
העגלגל מתנודד מצד לצד ,ואני הולכת בעקבותיה בזמן שאני
מרגישה את עורי הכאוב ,גוערת בעצמי על כך שלא הצלחתי לשרוד
את המשמרת ללא פגע .זה אומר שאיאלץ להתמודד עם יותר עבודת
ניירת.
לאחר חצי שעה של עיסוק בנהלי העברת משמרת ומילוי טפסים,
אני עושה את דרכי אל מחלקת יולדות ,כדי לבקר את ג׳ס לפני שאסע
הביתה .אני מבחינה בה מבעד לזכוכית של הדלתות הכפולות ,ופניה
קורנות שעה שהיא חוצה את המסדרון כדי להכניס אותי למחלקה.
תלתליה הבלונדיניים אסופים בפקעת הדוקה ,וכמה קצוות שיער
סוררות מבצבצות החוצה פה ושם ,מעידות על כך שהיא עמוק בתוך
המשמרת שלה .היא פותחת את הדלתות ומאיצה בי להיכנס ,צליל
התינוקות המייבבים מכה בי מכל עבר .״אלוהים ,יש תרגול ריאות
רציני הלילה,״ אני אומרת וצוחקת .חברתי הטובה ביותר מהנהנת
לעברי בהסכמה ומנגבת את כפות ידיה במורד חזית שמלתה .היא
מיילדת ,והיא מעולה בתחומה .הכרנו בקולג׳ ,ואנחנו חולקות דירה
מאז היותנו בנות שמונה עשרה .היא המשפחה היחידה שיש לי.
״כנראה שיש הלילה ירח מלא,״ אומרת ג׳ס ,ואז עיניה מתבייתות
על צווארי .״וואו ,זה נראה איום ונורא.״
אני מושיטה את ידי ,ממששת את המקום בשנית ומתחלחלת
כשאצבעותיי מחליקות מהקרם המחטא .״פרנק ניסה להימלט על
נפשו.״
״לעזאזל ,אחותי ,היית צריכה לבחור בקריירה שלי .תינוקות לא
יכולים לחנוק אותך.״
״לא ,אבל נשים יולדות בהחלט יכולות.״
״זאת הסיבה שאנחנו מכניסים מלווים לחדר הלידה.״ היא קורצת
אליי ,ואני מצחקקת בעודי מכפתרת את המעיל שלי ,מתכוננת לקראת
היציאה לכפור.
״מתי את מסיימת?״ אני שואלת.
״בשש בבוקר.״
ארשת פניי מביעה אהדה .משמרת לילה מעייפת .״אל תעירי אותי