Page 9 - 30322

‫ג׳נטלמן חוטא ׀ ‪9‬‬

‫מוכר‪ .‬אני מנקה את ההתראה מהמסך ופונה בעיקול‪ ,‬מנסה לא להיסחף‬
‫ולהרחיק לכת בדמיוני‪ .‬קרוב לוודאי שזו פשוט שיחה ממוקד מכירות‪,‬‬
‫אני אומרת לעצמי‪ .‬או שמדובר באחד מסקרי השיווק המעצבנים‬
‫האלה‪ .‬חלף כל כך הרבה זמן‪ ,‬שפשוט לא ייתכן שזה הוא‪ .‬חלפו עשר‬

‫שנים מאז ברחתי‪ .‬חלפו עשר שנים מאז שנמלטתי ממנו‪.‬‬
‫אני תוחבת את כפות ידיי לתוך כיסי מעיל הגשם‪ ,‬מכווצת את‬
‫כתפיי בניסיון להדוף את הצינה‪ ,‬ומחישה את צעדיי בדרכי הביתה‪,‬‬
‫אני מדחיקה את הזיכרונות‪ ,‬אך לא מצליחה להדחיק את שיברון הלב‪.‬‬
‫קר במיוחד הערב‪ ,‬אבל אני מחייכת‪ ,‬וחושבת לעצמי שבווגאס יהיה‬
‫לוהט‪ ,‬לוהט‪ ,‬לוהט‪ .‬זה יהיה החופש הראשון שלי זה שנים‪ .‬אני כבר‬

‫לא יכולה לחכו —‬
‫רעש אימתני נשמע מאחור ומבהיל אותי‪ ,‬ואני נעצרת כדי להסב‬
‫את מבטי לאחור בחשש‪ ,‬לפני שאני סורקת את הרחוב בחיפוש אחר‬
‫הולכי רגל נוספים‪ .‬אינני מבחינה באיש‪ ,‬רק בזוהר העמום של פנסי‬
‫הרחוב בחשכה‪ .‬משני עברי הרחוב ישנם מחסני סחורות העומדים‬
‫ריקים מאז ומעולם בערך‪ ,‬ושורת הבתים בצד שבו אני הולכת כוללת‬
‫בעיקר בתים נטושים‪ .‬ברגע שג׳ס גילתה שאני עושה את קיצור הדרך‬
‫הזה הביתה היא לא הפסיקה להציק לי‪ ,‬עד כדי כך שנאלצתי לומר‬
‫לה שאפסיק ללכת במסלול הזה‪ .‬אך עשיתי זאת במשך שנים ארוכות‪,‬‬
‫וזה מקצר עשר דקות מהמסע שלי‪ .‬בדרך כלל יש עוד מישהו שפוסע‬

‫במסלול הזה‪ .‬אך לא הלילה‪.‬‬
‫השיערות בעורפי סומרות בזמן שצליל חבטה נוסף מהדהד‬
‫מסביב‪ .‬הוא דוחק בכפות רגליי להמשיך לנוע קדימה‪ ,‬ואני מתחילה‬
‫להחיש את צעדיי בניסיון להתרחק מהצלילים‪ ,‬תוך כדי שאני‬
‫ממשיכה לשלוח מבטים מעבר לכתפי‪ .‬אני מפחדת פחות ככל שאני‬
‫מתקרבת אל קצה הרחוב‪ ,‬לעבר הכביש הראשי‪ ,‬אולם אז יבבה רפה‬
‫ורוויית כאב מקפיאה אותי במקומי‪ .‬אני מסתובבת ושומעת מהכיוון‬
‫הנגדי צליל של מכונית העוצרת בקול חריקת בלמים‪ .‬ברגע שהצליל‬
‫האימתני של שאגת המנוע מתפוגג ונעלם‪ ,‬נשמעות יבבות נוספות‪.‬‬
‫חרף תחושת אי הנוחות שלי‪ ,‬האינסטינקטים שלי נכנסים לפעולה‬