Page 13 - 30322
P. 13
ג׳נטלמן חוטא ׀ 13
״לא ,בבקשה,״ זועק התוקף שלי ,בעודו מוסיף לסגת לעומת הקיר.
הזר בחליפה לא מוציא הגה מפיו ,פשוט לופת אותו בגרונו
ומצמיד אותו אל הקיר ,עד שעיניו של האיש כמעט יוצאות מחוריהן.
אינני מסוגלת לזוז .וגם אם הייתי מסוגלת לזוז ,לא הייתי מעיזה
לעשות זאת .אולם אז יבבה חלושה נשמעת באוזניי ,ואני מרכינה את
מבטי אל האישה שלצידי .היא חסרת מנוחה ,רגליה החשופות בועטות
באוויר ,ראשה מתנודד .אני ניגשת אליה במהירות ומתוך אינסטינקט.
תוך התעלמות מובהקת מגברים מוזרים וגדולים הלבושים בחליפה
ומזבלים מסוממים.
אני מהסה אותה בעדינות ומוסיפה להתקרב אליה ,מרחמת עליה
ממעמקי ליבי בעת שהיא מפנה את פניה לעברי וטומנת את אפה
בצווארי ,כאילו שהיא מסתתרת .כאילו שהיא מבקשת הגנה .אינני
יודעת מדוע ,אך יש לי הרגשה שההגנה שביקשה הגיעה .״זה בסדר,״
אני לוחשת ,משפשפת את זרועה החשופה ,מרגישה בקור האופף
אותה .אני ממהרת לבדוק את הדופק שלה ואחר כך פושטת את
מעילי ,עוטפת את כתפיה ,מתמקדת בה ולא במה שעשויה להיות
סצנה מזעזעת למדי במרחק מטרים בודדים מאיתנו .אין לי אף לא
טיפת סובלנות לגברים שמחטיפים לנשים .אני לא מסוגלת לשאת
אלימות באופן כללי.
תשומת ליבי נותרת ממוקדת באישה ,עד שנשמע צליל של טריקת
דלת המפלח את האוויר .המקצב המרווח והקבוע של הצעדים על
הכביש ממלא את אוזניי ,הם מתקרבים ,נשמעים מבשרי רעות כמעט.
הבחור בחליפה עדיין מצמיד את התוקף המבוהל לקיר ,מה שאומר
לי שמדובר בצעדים של אדם אחר .אני כורכת את זרועי סביב כתפי
האישה ומסבה את עיניי ימינה ,עד שהן מאתרות את המכונית ,שאני
מזהה כבנטלי גם תחת ההלם שאני שרויה בו .ואז לפתע שדה הראייה
שלי נחסם בידי זוג רגליים המכוסות במכנסיים .רגליים ארוכות.
רגליים עבות .רגליים חזקות .אט־אט עיניי מתחילות להתרומם
למעלה ,מעל לירכיים ,לגוף המכוסה בחליפת ז׳קט ,לצוואר...
עד שאני מגיעה לפנים.