Page 265 - Step and repeat document 1
P. 265

‫חפץ ‪ c llk zelikx ixeqi` zekld‬חיים ‪hkx‬‬

                                            ‫‪miigd xewn‬‬

‫‪ְ .b‬ו ִאם ָע ַבר ְו ִהְר ִגּיל ַעל ֲח ֵברוֹ וּ ָבא ַלֲעשׂוֹת ְתּשׁוּ ָבה ַעל ֲעוֹנוֹ ‪) -‬ד( ֵאין‬
‫לוֹ ַתָּקָּנה ַעד ֶשְׁיּ ַבֵקּשׁ ְמ ִחי ָלה ִמ ֶמּנּוּ ִוי ַפֵיּס אוֹתוֹ‪ְ ,‬וַגם ַיֲע ֶשׂה ְתּשׁוּ ָבה‬
‫ַל ָמּקוֹם‪ַ ,‬על ֲא ֶשׁר ָע ַבר ַעל ַה ָלּאו ְדּ" ֹלא ֵת ֵל‪ָ ‬ר ִכיל ְבּ ַע ֶמּי‪ְ ."‬ו ָכל ְפָּר ֵטי‬
‫ִדּיָניו הוּא ְכּמוֹ ְבּ ָלשׁוֹן ָהָרע ְל ֵעיל ְבּ ֵח ֶלק א' ִבּ ְכ ָלל ד' ָס ִעיף י"ב‪ַ ,‬עֵיּן‬

                                              ‫ָשׁם‪ְ ,‬ו ַעֵיּן ִבּ ְב ֵאר ַמִים ַחִיּים‪.‬‬

‫‪miig min x`a‬‬

‫‪ lkne‬מקום יש לדחות דאינו דומה לזה‪ ,‬דשם הלא ‪ ,ipelt eze` lr oerny ly eala d`py xzei‬כי על‬

‫איירי שבעת שהשני הניח החבילה‪ ,‬עדיין לא פי הרוב מצוי שכשנודע לו הדבר על ידי שנים‬

‫נשרף על ידי חבילתו של הראשון‪ ,‬רק שאנו משערים שסיפרו לו‪ ,‬נכנס הדבר יותר באזניו*(‪.‬‬

‫‪ipd` did `l oey`xd ici lry `ed ievn mbe‬‬                ‫שלבסוף היה נשרף על ידו‪ ,‬ובשעת עצם שריפת‬
                                                       ‫הגדיש הלא שני החבילות שרפוהו‪ ,‬לכך חייב השני‬
‫‪,eiyrn ipd` didi `ed xtqiy ici lre ,eiyrn‬‬              ‫כמו הראשון‪ ,‬משום דנוכל לומר‪ ,‬מאי חזית דנחייב‬
‫‪mzqn xzei xeng df xace ,eilr daixnl e`eaiy‬‬             ‫הראשון‪ ,‬דעל ידו לבד היה יכול הגדיש לישרף‪ ,‬נחייב‬
                                                       ‫להשני דעל ידו היה יכול גם כן הגדיש לישרף‪ .‬אבל‬
‫‪ ,zelikx‬כדאיתא בערכין )ט"ז‪ ,(.‬ועיין שם ברש"י ד"ה‬       ‫הכא בעת שמספר השני‪ ,‬הלא כבר נודע לשמעון‬
‫הא דאהני‪ .‬ועל פי כל דברינו אלה כתבתי הסעיף‬             ‫מהמרגל הראשון‪ ,‬ונכנס שנאה בלבו על אותו פלוני‬

                                         ‫שבפנים‪.‬‬

‫עבור זה‪ ,‬ואינו עושה שום דבר בסיפורו‪ .‬ודומה‪ .dpwz el oi` (c) ,‬שזה לשון הרוקח במאמר כ"ח‪:‬‬

‫'הרכיל אין לו רפואה‪ ,‬אם לא יבקש מחילה‬                  ‫לכאורה כמו שנשרף הגדיש על ידי חבילת הראשון‬

‫קודם שהניח השני חבילתו‪ ,‬ואם כן לכל הדעות אין ויפייס לכל אשר קבל עליהם'‪ .‬ויתר הדברים מבואר‬

‫לעיל בחלק א' כלל ד' )סעיף י"ב( לענין לשון הרע‪.‬‬         ‫איסור בזה‪.‬‬

‫`‪miig min x`ada my izazky 'oeir jixv'd oiprl j‬‬         ‫`‪ j‬כאשר נדייק היטב בזה‪ ,‬נמצא שכל זה אינו דומה‬
                                                       ‫לעניננו‪ ,‬וכל הדעות יהיו שוין בזה לאיסור‪ ,‬דשם‬
‫)סקמ"ח(‪`pic ,zelikx oiprl o`kac il d`xp ,‬‬              ‫הלא איירי בדיעבד‪ ,‬שהשני הניח כבר את החבילה‪,‬‬
‫‪xtiqy ,oerny iptl oae`x lr libxdy skizc ,`ed‬‬           ‫ואנו רואין שלא נשרף על ידו יותר משאם היה נשרף‬
‫‪oernyy d`exe ,ecbp dyr e` eilr xaicy dn el‬‬             ‫על ידי הראשון לבד‪ ,‬אבל לכתחלה בודאי אסור‬
‫‪xear oae`x mr hhewzp `l oiicry s` ,dfa oin`n‬‬           ‫להוסיף על חבילת חבירו‪ ,‬פן יסובב על ידי זה יותר‬
                                                       ‫היזק‪ ,‬ובזה בודאי האחרון חייב‪ ,‬כמו שמבואר בסימן‬
‫‪ ,eze` qiitl jixv k"tr` ,df‬דמסתמא יבוא לבסוף‬           ‫תי"ח )ס"י( עיין שם‪oiprl opixii` `ld eppiprae .‬‬
‫על ידי זה לידי שום היזק או מריבה‪ .‬ובזה ניחא דסתם‬
‫לה הרוקח הנ"ל‪ ,‬ולא כתב שום נפקא מינה‪e` .‬‬               ‫‪,df xac xtqle jlil xzen ipyd m` ,dlgzkl‬‬
                                                       ‫‪eci lr qpki ot yegl el jixv ik ,i`yx epi` i`ceae‬‬
‫‪alay d`pyd dfa `ivedl zenkgzd dfi` dyriy‬‬
                                               ‫‪.oerny‬‬

‫*( ‪ :d"dbd‬ולא תימא שמה שהבאנו לעניננו ממרבה בחבילה הוא לפלפולא בעלמא‪ ,‬עיין בחושן משפט‬
‫בסימן שפ"ח ס"ז בהג"ה‪' :‬שנים וכו' ואם בזה אחר זה האחרון פטור‪ ,‬דכל זמן שלא נפטר וכו'‬

             ‫הנזק בא מגרם הראשון'‪ .‬ועיין שם בביאור הגר"א )סקמ"ד(‪ ,‬ומוכח שמקורו הוא מהך דהכא‪.‬‬
   260   261   262   263   264   265   266   267   268   269   270