Page 260 - Step and repeat document 1
P. 260

‫חפץ ‪ b llk zelikx ixeqi` zekld‬חיים‬                    ‫‪ckx‬‬

                                        ‫‪miigd xewn‬‬

‫שנה מעוברת ‪ -‬ח' טבת‪ ,‬י"ח ניסן‪ ,‬כ"ח אב‪.‬‬            ‫ש‪ :inei gel 10 .‬שנה פשוטה ‪ -‬א' טבת‪ ,‬א' אייר‪ ,‬א' אלול‪.‬‬

‫‪ִ .a‬אם ְראוּ ֵבן ִדּ ֵבּר ַעל ִשׁ ְמעוֹן ִבּ ְפֵני ֵלִוי‪ְ ,‬ו ָה ַל‪ֵ ‬לִוי ְו ִס ֵפּר ַהְדּ ָבִרים ְל ִשׁ ְמעוֹן‪,‬‬

‫ָאסוּר ְל ִשׁ ְמעוֹן ֹלא ַמר ַא ַחר ָכּ‪ִ ‬לְראוּ ֵבן‪ֵ :‬אי‪ִ ‬דּ ַבְּר ָתּ ָע ַלי ִבּ ְפֵני ֵלִוי?‬

                                        ‫‪miig min x`a‬‬

‫אמר ר' יוסי 'מעולם לא אמרתי' וכו'‪ ,‬הלא הכשיל‬      ‫ג' הלכה ט'(‪ ,‬שמע מינה דאף בפניו אסור משום‬
‫בזה את השומעים‪ .‬ועוד‪ ,‬דהא להרמב"ם איירינן‬                                                   ‫רכילות‪.‬‬
‫השתא‪ ,‬וכבר כתבנו לעיל בחלק א' )כלל ב' סעיף קטן‬
‫ג'( דלהרמב"ם האי מימרא דמועד קטן אשליח גם כן‬      ‫‪ cere‬ראיה ברורה ממועד קטן )ט"ז ע"א(‪ ,‬דאמר רבא‪,‬‬
‫קאי‪ .‬אלא ודאי דאין חילוק‪ ,‬ובכל גווני אסור מן‬      ‫ואי איתפקר בשלוחא דבי דינא‪ ,‬ואתי ואמר‪ ,‬לא‬
                                                  ‫מתחזי כלישנא בישא‪ ,‬וכפי מה שפירשנו לעיל )כלל‬
            ‫התורה‪ ,‬אפילו על דבר אמת ובפניו*(‪.‬‬     ‫א' סעיף קטן ח'( לפי דברי הרא"ש והר"ן‪ ,‬דקאי הענין‬
                                                  ‫על רכילות‪ ,‬שהגיד השליח למשה רבנו עליו השלום‪,‬‬
‫‪ `veid‬מכל מה שכתבנו‪ ,‬דרכילות אסור אפילו על‬        ‫מה שדיברו עליו דתן ואבירם‪ .‬ואם איתא דמימרא דר'‬
‫דבר אמת ובפניו‪ ,‬כמו שביררנו דבר זה‬                ‫יוסי שאמר 'מימי לא אמרתי דבר וחזרתי לאחורי'‪,‬‬
‫מכמה מקומות מהש"ס והרמב"ם‪ .‬וכן הסמ"ג )לאוין‬       ‫קאי גם על רכילות‪ ,‬מאי ראיה מייתי‪ ,‬אימא דהשליח‬
‫ט'( העתיק גם כן דברי הרמב"ם‪ ,‬וכן דעת התוספות‬      ‫היה יודע שהיה אומר דבר זה שהוא אמת‪ ,‬אף בפני‬
‫)ערכין ט"ו‪ :‬ד"ה כל( גם כן לאסור ברכילות אפילו על‬  ‫דתן ואבירם‪ ,‬ורבא בעצמו פסק שם בערכין )ט"ו ע"ב(‬
‫דבר אמת והיה אומרה בפניו‪ ,‬וכמו שכתבתי לעיל‬
‫בחלק א' בכלל ב' הנ"ל‪ ,‬דדבר פשוט הוא להמעיין‬                                         ‫כר' יוסי דמותר‪.‬‬
‫בדבריהם‪ ,‬דאין חילוק בין אם אומרה שלא בפניו‬
‫והוא משער שהיה אומרה בפניו‪ ,‬או בפניו ממש‪ ,‬בכל‬     ‫‪ oi`e‬לומר‪ ,‬דאף על פי כן למשה רבנו עליו השלום‬
‫גוני אסור‪ .‬וכן מוכח ברבינו יונה בשערי תשובה‬       ‫היה אסור לשמוע אותן הדיבורים ולכתבם‬
‫במאמר רכ"ח‪ ,‬דאסור בכל גוני לומר לשה"ר‬             ‫בתורה הקדושה‪ ,‬ומאי דאמרה הגמרא 'כל מילתא‬
                                                  ‫דמתאמרא' וכו'‪ ,‬היינו להאומר בלבד‪ .‬אם כן האיך‬

‫*( ‪ :d"dbd‬ומה שפסק בספר יראים להרא"ם )מצוה קצ"א( כר' יוסי‪ ,‬הכל על לשה"ר נאמר ולא על הרכילות‪.‬‬
‫ואף דבלשה"ר גם כן ביררנו לעיל בחלק א' )כלל ג' ס"א( דאסור בכל גווני‪ ,‬הוא איירי בגווני דמן‬
‫התורה אין בו משום לשה"ר‪ ,‬כגון‪ ,‬מה שמתיר רבינו יונה בשערי תשובה במאמר רכ"א‪ ,‬וכפי מה שביארנו‬

                                                  ‫לעיל בחלק א' בכלל ג' בבמ"ח סוף סק"א את דבריו‪.‬‬

‫‪ ,mle`e‬סוף דבריו קשה לי מאוד‪ ,‬שכתב‪' :‬ור' יוסי לומד דבריו מרכילות של ציבא‪ ,‬דכתיב )שמואל ב'‪ ,‬י"ט‬
‫כ"ח(‪" :‬וירגל בעבדך את אדוני המלך"‪ ,‬והתם שלא בפני מפיבושת הוה‪ ,‬ולא היה רוצה ציבא בשעה‬

                                 ‫שאמר כן שישמע מפיבושת‪ ,‬וילמוד סתום מן המפורש'‪ ,‬עד כאן לשונו‪.‬‬

‫]‪ [dywe‬דאם היה אמת מה שציבא דיבר עליו‪ ,‬בודאי היה מותר אפילו לא היה רוצה שישמע מפיבושת‬
‫דבריו‪ ,‬וכמו שנבאר אם ירצה השם לקמן בכלל ט'‪ .‬ועל זה נוכל לאמר ]אמנם[ "לא תלך רכיל בעמך"‬
‫)ויקרא י"ט ט"ז(‪ ,‬אבל "לא תעמד על דם רעך" )שם(‪ ,‬ומצוה רבה היא לומר לדוד כדי שישמור את עצמו‬
‫בזה‪ ,‬וכן עשו אחר כך כמה פעמים בענין זה‪ ,‬וכמו דכתיב )שמואל ב'‪ ,‬ט"ו ל"ד(‪" :‬והפרת לי את עצת‬
‫אחיתופל וכו'" וכהאי גוונא‪ .‬ואם שקר דיבר עליו ציבא‪ ,‬בודאי בכל גווני אסור ורכיל מקרי‪ ,‬כמו שהוכחנו‬
‫לעיל בחלק א' בכלל ב' בבמ"ח בסעיף קטן א' מכתובות )מ"ו ע"א(‪ .‬ואם כן היכי מצי יליף ר' יוסי מענין‬
‫ציבא לעלמא לדבר אמת‪ ,‬כיון דעל כרחך מוכרחין אנו לומר דבענין ציבא בכל גוני אסור ]עיין מה שכתב‬

                                                                    ‫שם רבינו בהגה"ה תירוץ על קושיא זו[‪.‬‬
   255   256   257   258   259   260   261   262   263   264   265