Page 261 - Step and repeat document 1
P. 261
חפץ b llk zelikx ixeqi` zekldחיים dkx
miigd xewn
ִכּי ַעל ְיֵדי ֶזה )ג( ַגּם הוּא עוֹ ֵבר ַעל ִאסּוּר ְר ִכילוּת ֵמֲח ַמת ֵלִויַ .וֲא ִפלּוּ
ִאם ֹלא ַיְז ִכּיר לוֹ ְבּ ֵפרוּשׁ ֶאת ֵשׁם ֵלִויְ ,ו ֹיא ַמר לוֹ ְס ָתםָ :שׁ ַמ ְע ִתּי ֶשִׁדּ ַבְּר ָתּ
ָע ַלי ָכְּ ו ָכִ ,אם ַעל ְיֵדי ֶזה )ד( ִמ ֵמּי ָלא ָי ִבין ְראוּ ֵבן ִמי ָהָיה ַה ְמַג ֶלּה
לוֹ ָ -אסוּר .וּ ַבֲעוֹנוֹ ֵתינוּ ָהַר ִבּיםַ ,הְר ֵבּה ֲאָנ ִשׁים ִנ ְכ ָשׁ ִלין ָבֶּזה.
ְ .bוַדע עוֹדִ ,דְּר ִכילוּת ִנ ְקָרא )ה( ֲא ִפלּוּ ֹלא ָא ַמר ִבּ ְפֵני ַהנּוֵֹג ַע לוְֹ ,כּגוֹן,
ָהאוֹ ֵמר ִבּ ְפֵני ֲח ֵברוָֹ :כְּ ו ָכָ שׁ ַמ ְע ִתּי ַעל ְראוּ ֵבן ֶשׁ ָהָיה אוֹ ֵמר ַעל ִשׁ ְמעוֹן,
ִכּי ְדּ ָבִרים ָכּ ֵאלּוּ גּוְֹר ִמיםִ ,אם ִנ ְשׁ ְמעוּ ִאישׁ ִמ ִפּי ִאישְׁ ,לעוֵֹרר ְמָדִנים ֵבּין
ְראוּ ֵבן ָהאוֹ ֵמר וּ ֵבין ְפּלוִֹני ַהֶנֱּא ָמר ָע ָליו*(.
*( ְ :d"dbdו ָצִריִ לָזּ ֵהר ִמ ְלּ ַס ֵפּר ִע ְנָין ָכֶּזהֲ ,א ִפלּוּ ִאם ִיְר ֶצה ְל ַהְז ִהיר ַלֲח ֵברוֹ ֶשׁ ֹלּא ְלַגלּוֹת
ַה ִסּפּוּר ַהֶזּה ְלשׁוּם ָאָדםַ ,וֲא ִפלּוּ ִאם הוּא יוֵֹד ַע ְבּ ֵברוּר ֶשְׁיַּקֵיּם ֶאת ְדּ ָברוִֹ ,כּי
)ו( ַעל ִפּי ָה ֹרב ִנ ְשׁ ָמע ִמ ֵמּי ָלא ְבּ ֵעת ַה ִסּפּוּר ְגּנוּת ַעל ְראוּ ֵבן אוֹ ַעל ִשׁ ְמעוֹן ,וּ ִמ ְכּ ַלל ָלשׁוֹן
ָהָרע ָלא ָנ ְפָקא ) ֵאינוֹ יוֹ ֵצא(.
miig min x`a
שכתבנו בחלק זה לעיל בכלל א' סעיף ג' עיין שם, ורכילות ,ולכך הוא מוכרח להעמיד דברי ר' יוסי
כיון דסוף הדבר שעל ידי דיבורו מעלה שנאה בלבו באופן המבואר שם .ועל פי זה כתבתי בפנים כל
עליו. הסעיף א'.
) .xaer `ed mb (bכי גם הוא כרוכל שטוען דברים
) .'eke xn` `l elit` (dמקורו מהרמב"ם בפרק מזה לזה ,ובודאי ינקוט ליה ראובן על לוי עבור
ז' הנ"ל הלכה ה' במה שכתב' :והמספר דברים זה .ואין לומר ,כיון דקעבר לוי על איסור רכילות,
שגורמים וכו' או להצר לו' וכו' .וכן כתב הספר יד יהא מותר להרגיל עליו ,אם כן ,ראובן הראשון
דעבר על איסור לשון הרע במה שסיפר הדברים על
הקטנה בפרק ט' מהלכות דעות שלו )דין א'(. שמעון בפני לוי ,ואיסור לשון הרע גרע מרכילות
לפירוש הרמב"ם )הלכות דעות פרק ז' הלכה ב'(,
yieראיה לזה גם כן משבת )ל"ג ע"ב( במעשה דרבי ואפילו הכי אסרה התורה ללוי לילך ולספר הדברים
יהודא בן גרים שסיפר הדברים ונשמעו וכו', לשמעון ,והכי נמי דכוותיה .והטעם הוא פשוט,
ופירש רש"י שם ,שסיפר הדברים בביתו ,ולבסוף דמשום דיבור בעלמא ,לא נפיק ישראל מ'עמיתך',
נתגלגלו הדברים על ידי זה .ודבר זה נחשב ללשה"ר וכמו שכתב הסמ"ג במצות עשה של כיבוד אב )עשין
מדעשׂאו לבסוף ר' שמעון בר יוחאי עבור זה גל של
עצמות ,ולראיה זו רמז הכסף משנה .ועוד ראיה קי"ב(.
מסנהדרין )כ"ט (.במשנה' :ומנין כשיצא מבית דין ) .'eke oae`x oiai `linn (cכמו שכתבנו לעיל
לא יאמר אני מזכה וחברי מחייבין' וכו' ,ומשמע בחלק זה בכלל א' סעיף ט' ,דאיסור גמור הוא
מסתימת לשון המשנה ,דאפילו לאחר אסור לומר אפילו אם אינו מזכיר לו שם האיש שדבר עליו ,רק
מספר לו את הענין וממילא יבין את שמו .ואין
זה ,פן יודע להבעל דין. לומר ,דהכא כיון דלא נתכוין בעיקר לגלות את שם
לוי ,יהא מותר ,זה אינו ,דבכל גוני אסור ,וכמו
)ixac ici lry `vni minrtl ik .aexd it lr (e
,mdn cg` lr zepb fnx mey didi `l xtqnd
.enr oicdy mdn cg` lkl mipt yiy oebk
