Page 259 - Step and repeat document 1
P. 259
חפץ b llk zelikx ixeqi` zekldחיים bkx
miigd xewn
ֶשׁ ָבֶּזה הוּא ַמ ְכ ִניס ִשׂ ְנ ָאה ֲחָזָקה ְבּ ִלבּוֹ ֶשׁל ַה ִנּדּוֹן ַעל ֶזהִ ,כּי ֵמ ַע ָתּה
ִי ְתַק ֵבּל ַהָדּ ָבר ֶא ְצלוֹ ֶלֱא ֶמת ָגּמוּרֶ ,שׁ ְבַּוַדּאי ֹיא ַמרִ :אלּוּ ֵלא ֶשׁ ַהָדּ ָבר ֱא ֶמת
ָגּמוּרֹ ,לא ָהָיה ֶזה ֵמ ִעיז ָפָּניו ֹלא ַמר לוֹ ְבּ ָפָניו ַמ ָמּשְׁ ,cFr .ל ַבד ֶזה
הוּא ַמ ְכִניס ֶאת ַע ְצמוֹ ְו ֶאת ֵאלּוּ ַה ְשַּׁנִים ַלֲע ֹבר ַעל ְיֵדי ְר ִכילוּת ָכֶּזה
ַעל ַכּ ָמּה ָלאִוין ַוֲע ִשׂין ַה ְמ ֹפָר ִשׁין ַבּתּוָֹרהְ ,ו ַכֲא ֶשׁר ֵבּ ַאְר ִתּי ָכּל ֶזה ֵהי ֵטב
ַבּ ְפּ ִתי ָחה ַבּ ָלּאִוין אוֹת י"ד ָשׁם ִבּ ְמקוֹר ַה ַחִיּים ַבּ ַהָגּ ָההַ ,עֵיּן ָשׁם.
miig min x`a
רבינו יונה בשערי תשובה )מאמר רכ"ב(( .וכל הדינין cerראיה מבבא קמא )צ"ט ע"ב( :דמקשי על רב
כהנא ורב אסי היכי עבדי הכי )פירוש ,דשם שכתב אחר כך סובב והולך הכל על שניהן ,וכמו
שהרביתי על זה בראיות לעיל בהלכות לשה"ר כלל איתא שאמרו לבעל הבהמה :עבד בך רב תרתי,
שטרפיה להבהמה ,ופטריה לטבח מלשלומי דמי ב' בבמ"ח בסעיף קטן ג'.
עבור ההיזק ,שסותרים דברי רב אהדדי( ,והתניא, ornleרוות עין הקורא ,אראה לך עוד ראיה ברורה
מנין ליוצא מבית דין ,לא יאמר אני מזכה וחברי ממה שכתב הרמב"ם בזה הפרק )הלכה ג'(:
מחייבין אבל וכו' תלמוד לומר )ויקרא י"ט ט"ז(" :לא 'ג' לשה"ר הורגתן' ,ובירושלמי פרק א' דפיאה
תלך רכיל בעמך" ,אימא דהם ידעו שהיו אומרים לרב )הלכה א'( איתא להדיא האי מימרא ארכילות ,דקאמר
גם כן בפניו ,וממילא מותר להם לאמר שלא בפניו. שם' :דואג שאמרו ,שאול שקבלו' וכו' ,אלמא דגם
elit`eאם תרצה לדחות ,דמפני שהם תלמידיו ,לא רכילות נקרא לשה"ר*(.
מסתבר שהיו אומרים לו בפניו )ובאמת אין
זו דחיה גמורה ,דאי לאו משום איסור רכילות היה ,cereכבר הבאתי ראיה לעיל בחלק א' בכלל ב'
מותר להם לומר ולתמוה אף בפניו ,מפני מה פטר בבמ"ח סעיף קטן ב' מתוספות לאסור אף
את הטבח מלשלם ,כיון דלדעת רב הטריף הטבח ברכילות בכל גווני ,אפילו באפי תלתא ובפניו ,עיין
בשחיטתו את הבהמה ,וכדאמרינן בסנהדרין דף ו',: שם ,ולמה לנו לומר שהרמב"ם יחלוק על התוספות.
cereפשוט הוא דצריך להיות לכולי עלמא אסור,
אפילו אם הוא יודע שהיה אומרה בפניו ,דזה מנין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וכו'
ידוע דענין 'בפניו' תלוי אם מותר לספר רכילות על תלמוד לומר )דברים א' י"ז(" :לא תגורו מפני איש"(,
דבר אמת ,וזה הלא כבר בררנו לעיל בכלל א' )ס"ק אביא לך עוד שתי ראיות שאין עליהם תשובה :א(
ח'( מהגמרא והרמב"ם והסמ"ג והחינוך והרבינו מה שהבאתי לעיל בחלק א' )כלל ב' סק"ב( ראיה
יונה ,שאסרה התורה רכילות אפילו על אמת ,כדי מסנהדרין )ל'' :(.מכתב היכי כתבי ר' יוחנן אמר,
שלא להטיל שנאה בין איש לרעהו ,ואם כן מה לי זכאי משום "לא תלך רכיל בעמיך"' ,ואף דשם
חותם בפניו ,כדמוכח בירושלמי על משנה זו )פרק אם הוא אומרה בפניו או שלא בפניו.
*( :d"dbdוצריך עיון על הכסף משנה מירושלמי זה ,דמשמע ממנו דדברי הרמב"ם 'ג' לשה"ר הורגתן'
אלשה"ר לבד קאי .אם לא שנדחוק ,דכונת הכסף משנה רק לתרץ דברי הרמב"ם במה שסבר
דלא כהראב"ד ,דמימרא זו ארכילות לבד קאי ,אלא אלשה"ר גם כן קאי ,דלא מיסתבר שיאמרו חז"ל לשה"ר,
וכונתם תהיה ארכילות דוקא .ולהדין שלנו אין שייך דברי הכסף משנה ,דגם הוא יודה דדין זה ארכילות
גם כן קאי ,כמו שהוכחתי לעיל בחלק א' )כלל ב' סעיף קטן ג'( מדברי הכסף משנה גופא ,דהלכות הרמב"ם
שבפרק זה סובבות על שניהן.
