Page 163 - alef
P. 163

‫גאון ישרא‪ú‬‬                                                             ‫פרק ח | והעמיחו בלמיחים הפתה‬

                    ‫אמר‪ ,‬שככל שקיבל מרבינו אוצרות‪ ,‬בכל זאת אינו יורד לקצה קצהו של דעתו‬
                                                                        ‫וגדלותו בתורה והלכה‪.‬‬

                                          ‫להביידס תיפאב הכתוח לחתפי קחמונינו‬

                      ‫כאשר הזכיר ברות הקדמוני ואפילו מגדולי האחרוני הקפיד שג א‬
                    ‫לעת עתה אינה מובנת‪ ,‬להתייח אליה בשיא ההבנה וא א בפשטות לא‬
                    ‫היו מובני ‪ ,‬ני ה מכא ומכא להעמיד אוקימתות להבנת ‪ ,‬ואמר שכאשר‬

                      ‫זוכרי שמדברי על קדושי עליו ושרפי מעלה‪ ,‬מתייח י ביראת הכבוד‪.‬‬
                    ‫דבר זה היה ניכר אצלו בצורה בולטת מאד‪ ,‬פע כשהזכיר ברא מ ויימת‪,‬‬
                    ‫התבטא אחד התלמידי שזו ברא "מוזרה"‪ ,‬רבינו נרעש‪ ,‬אי נית לדבר‬
                    ‫כ על ברא שכתב אד כה גדול‪ .‬ואכ ‪ ,‬כשהיה מביא ברא מאחד מגדולי‬
                    ‫האחרוני ולפעמי תו כדי השיעור התברר שהדברי מאד לא מובני ויש‬
                    ‫עליה כמה קושיות או פירכות‪ ,‬היה תמיד מ יי את דבריו‪ :‬צרי לזכור שזה‬

                      ‫מה שאנו מביני את דבריו לפי משקפינו והבנתינו‪ ,‬וברור לי כשמש שא‬
                    ‫הוא היה עכשיו פה היה לו מה לענות לנו ליישב את דבריו היטב‪ ,‬א אנו לעת‬
                    ‫עתה נבי פשט ב וגיא אי שבהיר לנו ואי שמ תדר לנו בהבנת ה וגיא‪202.‬‬
                    ‫אירע פע שתלמיד דיבר איתו בלימוד בעיצומו של ה דר‪ ,‬וכאשר דיברו‬
                    ‫על דברי תו ' מ ויי שנשאר בצ"ע‪ ,‬התבטא התלמיד‪ ,‬על קושיית התו '‪,‬‬
                    ‫והלא קושיה זו אינה קשה וכפי שכבר תירצה אחרו פלוני )נקב בשמו(‪ ,‬רבינו‬
                    ‫התעל מהערתו לגמרי והמשי לדבר על הנידו ‪ .‬כ ג כשחזר פעמיי נו פות‬
                    ‫על הערתו‪ .‬אותו תלמיד יפר על כ לר"מ הישיבה רבי ב ציו בורודיאנ קי‪,‬‬
                    ‫והוא ניגש לאחר מכ ושאל את רבינו‪ ,‬מדוע התעל מהערתו‪ .‬נענה רבינו ואמר‬
                    ‫שהפריע לו שנראה היה שהתלמיד לא התייח מ פיק בכובד ראש לקושיית‬
                    ‫התו '‪ ,‬שאכ נכו הוא שאותו אחרו אמר תירו ‪ ,‬א א תו ' נשאר בקושיא‬

                                                 ‫זה מראה שצרי לעמול ולהבי את הדברי ‪203.‬‬
                    ‫פע הזכיר דברי הט"ז בנושא מ ויי ‪ ,‬אחד הבחורי שאל שאלה על דבריו‬
                    ‫בצורה לא נאותה‪ .‬אמר לו רבינו‪ ,‬ראשית אקדי ל מי היה הט"ז‪ ,‬כדי שתדע על‬
                    ‫מי אתה שואל‪ .‬ו יפר שלעת זקנותו של הט"ז הייתה טליתו בלויה מאד‪ ,‬ורצו‬

                                                                                                  ‫‪ .202‬מפי רבי משה רוז ‪.‬‬

          ‫‪ .203‬מפי רבי יחזקאל שיינפלד‪149 .‬‬
   158   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168