Page 164 - alef
P. 164

‫פרק ח | והעמיחו בלמיחים הפתה‬                                                                   ‫‪150‬‬

‫להחליפה כדי שתהיה ראויה לכבודו‪ ,‬והט"ז ירב‪ ,‬וטעמו בפיו שהוא מעוניי‬
‫דווקא להיקבר ע טלית זו‪ ,‬כדי שתעיד עליו שמעול לא אמר מילה בתפילה‬
‫בלי כוונה‪ ,‬וא כ בתפילה וודאי כ בדברי תורה‪ ,‬שכל מה שאמר וכתב חשב‬
 ‫על כ רבות‪ ,‬והו י רבינו שכמדומה לו שבהקדמתו ל"יורה דעה" שהוא הכר‬
‫הראשו שהוציא הט"ז‪ ,‬הוא כותב שא תמצאו קושיות ו תירות על דבריי‪,‬‬

 ‫אל תמהרו לבטל דבריי ופ קיי‪ ,‬כי א תבואו אלי אני מבטיחכ שאתר לכ‬
‫כל שאלותיכ ‪ ,‬הואיל וכל דבר שכתבתי חשבתי עליו היטב מ פר פעמי ‪204.‬‬
‫בכלל‪ ,‬היתה לו הנהגה שלא אחת כאשר הזכיר ש של אחד הגדולי ‪ ,‬כדי‬
‫שידעו מיהו הקדי בכמה מילי לתאר ול פר על גדלותו של אותו גדול‬
‫שהזכיר את פרו‪ ,‬בפרט כשהלה לא היה מ פיק ידוע‪ ,‬כ שכשתיאר את‬
 ‫גדלותו בפרטי שהיו ידועי לו מתולדותיו התפעלו התלמידי והיתה בכ‬

                                               ‫יקרות כבוד התורה נפלאה‪.‬‬
‫ביטוי נו של כבוד התורה היה כאשר נ תלקו גדולי ישראל ורבינו היה‬
‫מדבר עליה לפני השיעור בכבוד והערכה ובמבט מופלא של כבוד התורה‬
‫שנחרט אצל התלמידי ‪ .‬לפעמי הקדי את שיעורו למ ע ההלויה וש דיבר‬
‫עליו בהערכה‪ ,‬מה שהיה הקדמה לתלמידי לפני ההלויה‪ ,‬וכ ג התחזקו‬

 ‫ממנה‪ ,‬ביודע את מי ה מלווי ‪ 205.‬כ יפר למשל מקורבו הרה"ג רבי נחו‬
‫גליק שכאשר נפטר זקנו הג"ר שלמה זלמ זלזניק ראש ישיבת ע חיי ‪ ,‬בא‬
 ‫ו יפר על כ לרבינו והוא הקדי את שיעורו והפ יק באמצע השיעור‪ ,‬והל‬

                                             ‫יחד ע התלמידי להלויה‪206.‬‬

                                                  ‫מחב האמב‬

‫רבינו היה דוגמא מרהיבה לתלמידי לביקוש האמת שלו בלימודו‪ ,‬וכאשר אמר‬
‫מישהו דבר מה בשיעור וראה שדבריו נכוני אמר לו‪" :‬דו בי ט גירעכט"‪,‬‬
‫"הנ צודק" ולא בלשו שמצוי בבני אד אולי אתה צודק וכיוצא בזה‪ .‬אמר‬
‫על כ המשגיח הגה"צ רבי ד גל‪ :‬עד היו מצלצל באזני האמת והענוה‪,‬‬

                                 ‫‪ .204‬מפי רבי אריה ישראלי‪ ,‬ר"מ ישיבת אור ישראל בפתח תקוה‪.‬‬
‫‪ .205‬מ פר רבי יעקב לוריא‪ ,‬בל' חשו תשמ"ג‪ ,‬באמצע השיעור ה תובב רמקול והכריז על הלוויתו‬
‫של רבה של ירושלי רבי בצלאל ז'ולטי‪ ,‬רבינו היה המו מפטירתו הפתאומית והצער הרב ניכר‬

              ‫על פניו‪ .‬הא דיבר בשבחו‪ ,‬יפר כמה יפורי על גדלותו‪ ,‬וחזר למהל השיעור‪.‬‬
                                                     ‫‪ .206‬כאיל תערוג ‪ -‬גדולי הדורות עמ' תק "ז‪.‬‬
   159   160   161   162   163   164   165   166   167   168   169