Page 161 - alef

‫פרק ח | והעמיחו בלמיחים הפתה‬ ‫‪6‬‬

‫גאון ישרא‪ú‬‬ ‫והגיוני ומאיד היה ש ג כינור! הלימוד שלו היה כולו שכל והגיו ‪ ,‬א הוא‬
‫נת מקו משמעותי לרגש‪.‬‬

‫אבר צעיר הרצה לפניו ביאור נפלא בדברי הרשב"א בש אחד ממחברי‬
‫זמננו‪ .‬בתחילה שמח רבינו בפשט זה שהיה חידוש מאיר עיני ‪ ,‬אול כאשר‬
‫שאל את האבר ‪ :‬ומה היה ההכרח של המחבר ההוא לומר זאת בדעת הרשב"א‪,‬‬

‫השיב האבר הוא כתב זאת ב תמא ללא הכרח‪ .‬תמה רבינו ואמר‪ ,‬אי אומרי‬
‫כאלו חידושי ללא הכרח‪.‬‬

‫ופע כששוחח ע תלמיד חביב אמר לו‪ ,‬תראה‪ ,‬יש אנשי שמכל‬
‫דבר א בהיר ה עושי עני מ וב ‪ ,‬אני שיטתי הפוכה‪ ,‬מכל מ וב אני‬
‫משתדל לעשות פשוט‪ 195.‬בעת שתלמיד אמר ברא מופשטת מידי ללא‬
‫הבנה‪ ,‬רגיל היה על לשונו לומר לו‪ ,‬הא ג במילי דעלמא היית אומר כ ?‬

‫ולפעמי הו י עוד בכאב‪ ,‬למה בדברי תורה אנשי נורמלי מדברי‬
‫הבלי ‪ .‬תלמיד מובהק אחר הדגיש ואמר‪ ,‬ג המערכות הנרחבות שהרצה‬
‫בשיעור הכללי‪ ,‬בה צלל במי אדירי בנבכי ה וגיות בשקלא וטריא‬
‫עמוקה בפלפולא דאורייתא‪ ,‬ג ב וגיות שאינ נפ קות ישירות להלכה‬
‫על פי ה ברות והכללי על פיה יצק את אדני השיעור‪ ,‬נית היה בבטחה‬

‫לפ וק על פיה הלכה למעשה‪.‬‬
‫יחד ע זאת לתלמידי שרצו להבי הכל בהגיונ ‪ ,‬היה מרגלא בפומיה‬
‫לומר‪ ,‬כל מה שיש להבי זה רק היכ שחז"ל לא נתנו לנו כללי ‪ ,‬אבל כשיש‬

‫דברי ברורי אי מקו להגיוננו‪196.‬‬

‫דובם הישפוב‬

‫בכח ישרותו הגדולה לא היתה כלל נפקא מינה בדבריו א ה לפלפול או‬
‫לפי השיטה שנתקבלה להלכה‪ ,‬שכ לעול התאימו הדברי ע דרכי ההלכה‬

‫ה"לא וקי שמעתא" היה בכל תוקפו ורחבותו וע כל זה תא לחלוטי ע‬
‫האליבא דהלכתא‪197.‬‬

‫בכח זה של חתירה לאמת זכה רבינו שזה יהיה החות שהשאיר על תלמידיו‬

‫‪ .195‬מפי רבי פנח שלמה קוגל ר"מ ישיבת קרית מלאכי‪.‬‬
‫‪ .196‬מפי רבי אברה וינגולד ראש כולל תורת זרעי ‪.‬‬

‫‪ .197‬ישורו ט"ו עמ' תענ"ג ‪147‬‬