Page 264 - alef

‫פרק יא | עמוח ההופאה לתיב ישפאל‬ ‫‪250‬‬

‫רואה את השמש ועדיי לא הגיע הלילה‪ ,‬הא מותר לו לאכול כיו שלמעלה‬
‫עדיי רואי את השמש‪ .‬נענה רבינו ואמר שהגרא"ז מלצר כבר העיר על כ‬
‫ב פר "היומ " של הגרי"מ טיקוצינ קי וכתב על כ ‪ ,‬הא ישתנה די האד‬
‫כשהוא יקפו באוויר? אלא ודאי שעלינו להביט על הקרקע ולא על השמי ‪333.‬‬

‫חתפ שקשה למצוא לו תפכה פאויה‬
‫תהלכה וכי יש לו צופב אוכל?!‬

‫ישבו פע על שולחנו כמה מבני המשפחה ב עודת שבת קדש‪ .‬אחד מה‬
‫השתעשע בעניבה כמתע ק ולא מדעת‪ .‬וכאשר נח עליו מבט רבינו‪ ,‬החל חוקר‬

‫לאיזה צור משמשת העניבה‪ ,‬א נאמר שיש בה תו פת חימו ‪ ,‬למה לובשי‬
‫אותה בקי ‪ ,‬א לרכי ת החולצה הרי יש בה כפתורי ‪ .‬כ חקר בעיו מכמה‬
‫צדדי וה מחרישי דוממי ולא השכילו להבי חקירה זו מה תכלית יש בה‪,‬‬
‫עד שחיי ואמר‪ ,‬א"כ באמת צ"ע כיו דאי בה כל תועלת של מלבוש‪ ,‬וא"כ לא‬
‫חשיבה מלבוש אלא תכשיט‪ ,‬אמאי ליכא בזה משו התייפות דהוי ר "לא‬
‫תלבש" וכמדומה שהו י בזה ג לעני טלטול בשבת‪ ,‬ואמנ אי זו שאלה‬
‫אלא להלכה אבל לא למעשה ‪ -‬יי ‪ ,‬כי הרי הרבה גדולי לבשוה ופשטינ‬

‫מנייהו להיתרא אבל בטעמא דמילתא עדיי צרי לעיי ‪.‬‬
‫אחד מבאי ביתו שאלו בחדשי הראשוני שלאחר נשואיו שאלות מורכבות‬
‫שצצו על שולחנו בהלכות ברכות‪ .‬היו אלו שאלות המצויות בחיי היו יו ‪,‬‬
‫אכילת תבשילי מעורבי מכמה מיני שוני מה תהא ברכת ‪ .‬רבינו הדריכו‬
‫שעה ארוכה בדי עיקר וטפל ובשאר הלכות עמוקות התלויי הרבה ב ברא‬
‫ובהכנת כל מאכל לפי מה שהוא‪ ,‬וב ו כל הדברי שתק רגע כמימרא פתח‬
‫את פיו ואמר במתיקות‪ ,‬אבל תאמר לרעיית שאמנ המאכל הראשו והשני‬
‫שדיברנו עליו הוא ראוי והגו ‪ ,‬אבל בנוגע לשלישי ולרביעי לא כ מבשלי אוכל‪.‬‬
‫התלמיד הרהר בדעתו ולא האמי למשמע אוזניו‪ ,‬הא רבינו מראה לו חיבה‬
‫עד שמייע לה מה לבשל‪ ,‬כמי שמבי בעניני תבשילי ‪ ,‬אלא שמיד נודע לו‬
‫ביאור הדברי ‪ .‬רבינו הביט לחלל החדר בתמיהה‪ ,‬באומרו תבשיל המעורב כל‬
‫כ משונה‪ ,‬עד כדי כ בתערובת ע ואדמה עד שבשכל הפשוט קשה למצוא‬
‫לו ברכה ראויה בהלכה‪ ,‬וכי יש לו צורת אוכל?! הוא ה תכל עליו בחיו כמי‬

‫‪ .333‬מפי חתנו רבי זלמ נחמיה גולדברג‪.‬‬