Page 266 - alef
P. 266
פרק יא | עמוח ההופאה לתיב ישפאל 252
כ היה כשהודיעו לו על פטירת רעיתו הרבנית ,היה זה בעיצומו של יו
השבת ,אז ראו כול אי נראה תלמיד חכ שהוא בחינת שולח ערו חי,
שכל מעשיו ותנועותיו היו מדוקדקות על פי צו ההלכה .בתחילה פר בבכי,
א מיד התגבר ואמר שצרי לזכור שא ור לבכות בשבת ולא שכח כל פרט
מחיובי ההלכה במצבו ,הוא ער עודה שלישית כדת וכדי ,וזכר במנוחת
הנפש כל פרטי ההלכה הנוהגי בו ובבני המשפחה.
בביתו הנהיג את שנהוג היה בירושלי שבשבת קודש לא וגרי את הדלת
בבריח המרכזי .זאת משו שמבואר בטור )או"ח ימ ר "ז( שבשבת לא חותמי
בברכת השכיבנו את "שומר עמו ישראל" אלא אומרי "הפור וכת שלו "
משו דאיתא במדרש שבשבת אי צריכי שמירה ,כיו שהשבת שומרת .א
זו ההלכה אי לחשוש ואי לפחד כלל ולכ לא נעל את הדלת בליל שבת335.
יפר הגאו רבי יצחק זילברשטיי רבה של רמת אלחנ :נזדמנתי פע
לביה"ח כשהיה רבינו מאושפז ש ,ו יפרו לי בני המשפחה שכאשר הגישו לו
דבר מאכל שהיה ריחו נוד קצת בקש מיד שיתנו מזה ג לשכ ,וא שעדיי
אינו שומר תורה ומצוות ואולי לא יבר ,מכל מקו מחמת הריח יש חשש
של פיקוח נפש ,ומשו זה לא צרי להתחשב בברכה .ועוד שא לא יתנו לו
יהא לו קצת תרעומת .הנהגה זו כל כולה על פי תורה ,יחד ע טהרת הלב
ללא פ ולת.
ההלכה תפאש מעינינו
אבר ב תורה נעמד להדליק נרות חנוכה ,אול אשתו לא היתה בבית ,שכ
אחרה בהגעתה ממקו עבודתה .ה תפק האבר מה יעשה ,מחד ,חשש שתהיה
לה עגמת נפש א ידליק בלעדיה ,התלבט והתלבט ,עד שנזכר שבגמרא נפ ק
)שבת כג (:שלמי שיש כ לקנות או נרות חנוכה או נרות שבת ,עדי נרות
של שבת משו שלו בית ,ודרש ק"ו ומה זה שכלל לא ידליק ויפ יד ההדלקה
והברכות של נר שבת עדי ,אני שלא אפ יד ודאי כ וחיכה עד הגעתה.
אול כששלח את הרה"ג רבי אלימל קופרמ לשאול את רבינו ,הגיב רבינו
בטרוניה ,א אכ זו שאלה של שלו בית אולי כ צרי לנהוג ,אול כמה חבל
שאיננו מגדלי ומחנכי את עצמינו ואת ביתינו מראש שההלכה כפי שהיא
.335במחיצת עמ' 669מפי נכד רבינו רבי אריה לייב אויערבא .
