Page 287 - alef

‫גאון ישרא‪ú‬‬ ‫פרק יג | הנהגוביו כפת ומופה הופאה‬

‫שהרשב"א תיר בזה ויעוי"ש‪ ,‬אלא שתירו זה א שהוא מחודש מאד‪ ,‬מכל‬
‫מקו התינח באופ שהמי הקרי מתערבבי ע המי החמי ‪ ,‬אבל מי‬
‫שיקח כלי או שקית של נילו ע מי וישימ בתו כלי שני ח ביותר‪ ,‬אז‬
‫בנקל המי יכולי להגיע לשיעור של יד ולדת בו ולמה אי אי ור לעשות‬
‫זאת‪ .‬והנה זו הערה עצומה והוא היה חוזר עליה פע אחר פע ‪ ,‬בפרט בזמ‬
‫מזיגת כו תה או קפה וממש כאב וצער היה לו בדברו בזה‪ ,‬וחזרתו המרובה‬
‫על הערה זו היתה כעי "יודיע צערו לרבי " וכאב הרבה על שאי לו תשובה‬

‫לשאלה פשוטה זו‪.‬‬
‫וכ את המובא ב פר "מנחת שלמה" )ח"א ימ צ"א אות ט"ז( בדברי‬
‫הפו קי ב דר של אכילת כזית מצה שיש לכתחילה לקחת שני זיתי מהמצה‬
‫העליונה וממצה הפרו ה‪ ,‬הואיל ש פק איזה מה היא המצה של מצה ואיזה‬
‫לברכת המוציא והיתה לו בזה הערה נפלאה‪ ,‬שלפי זה כזית אחד הוא של‬
‫חיוב מצת מצה והשני לברכת המוציא שהיא אכילה שאינה מצת מצה‪ ,‬וא"כ‬
‫הרי יתכ שכזית או חלק מהכזית של מצה יתבטל ברוב של המצה של רשות‬
‫ויעוי"ש‪ .‬והנה על הערה זו היה מדבר בכל ערב פ ח והיה מדבר בצער שמצוה‬
‫זו אחת בשנה ואי לנו דבר ברור‪ ,‬מה לכוו ואי לעשות באכילת הכזית של‬
‫המצה וכו' ולא היה אצלו עני זה בבחינת קושיא או ת הערה‪ ,‬רק הדיבור‬

‫שבענינו איננו יודעי אי להתנהג ולעשות בדבר פשוט כזה‪ ,‬ואי נוכל לקיי‬
‫המצווה כהלכתה‪354.‬‬

‫מה אמפ הפורא?!‬

‫כאשר נשאל שאלה שלא ידע עליה תשובה ושלח לשאול מציאות זו אצל רב‬
‫אחר שמבי בזה או רופא מ ויי ‪ ,‬ביקש לא אחת שיאמרו לו מה היתה ההכרעה‪,‬‬
‫כדי שיוכל ללמוד מכ ‪ ,‬א ישאל שאלה דומה לעתיד‪ .‬הוי מעשה באבר צעיר‬
‫ששאל שאלה ורבינו הפנה אותו לרופא פלוני שיכריע וביקש מהשואל שיאמר‬
‫לו מה שנאמר‪ .‬הלה הל ו בור היה שיאמר לרבינו את הדברי כשיראהו )שהיה‬
‫רואהו מפע לפע (‪ ,‬כעבור כמה שעות הוא מקבל טלפו בביתו‪ ,‬מדבר הרב‬

‫אויערבא ‪ ,‬רציתי לשמוע‪ ,‬מה אמר הרופא‪355.‬‬

‫‪ .354‬הליכות שלמה מועדי ח"א עמ' שפ"א‪.‬‬

‫‪ .355‬מפי רבי משול וורמ ר‪273 .‬‬