Page 282 - alef
P. 282
פרק יב | אפתע אמוב של הלכה
בוח כוורת דבורי כדי ללמוד מכ הלכה למעשה )לצידו בנו רבי מאיר שמחה( 268
היא נכתבה ונמחקה ונכתבה להיפ ,ושוב נכתבה ,עד שנחרטה בציפור שמיר
כפי שהיא :מלאכת ברירה היא מ המותרות ביו טוב ,וע זה יש אופני שלא
התירו חכמינו ז"ל לברור ביו טוב.
בשלב מ וי היא נכתבה להיפ :מלאכת בורר היא מ הא ורות ביו
טוב אלא שהיא מותרת באופני מ וימי ...הגר"י נכנ לגבי שורה זו לרבינו
במש שלושה חודשי הרבה פעמי ,עד שנמנו וגמרו שמלאכת ברירה היא
מהמלאכות המותרות ביו טוב .על ביאור הלכה מ וי בהלכות לישה )שה
כידוע הלכות קשות מהתלויות בשערה( ,אמר הגר"י נויבירט לבנו :הרבה
פעמי למדתי אותו ,וכמה דמעות שהורדתי עליו 351.ופו של דבר ה פר יצא
כלול בהדרו ע שורת ה כמות מפוארת של גדולי הדור כאשר הגאו הנודע
.351עד כמה היה רבינו בטוח בטהרת לבו של רבי יהושע ,יפר נכדו של רבינו רבי אהר גולדברג
שבשעתו לפני עשרות שני כשנשלחה שאלה מתיכו ממלכתי ,כי ה מלמדי את התלמידי
כמה הלכות ב פר "שמירת שבת כהלכתה" ,וה מעונייני לקנות פר אחד ומבקשי רשות
לצל את ראשי ההלכות כדי שיהיה לפני כל אחד ,ולש כ ה מבקשי רשות מרבינו .רבינו
שמח מאוד על הרעיו שג במקומות אלו מעונייני ללמוד הלכות שבת הלכה למעשה ,ואמר
לנכדו לומר לה שה יכולי לצל ולהעתיק כרצונ ,ואי שו צור לשאול רשות ג מהרב
נויברט ,אני מכיר אותו .הוא וודאי מ כי ושמח .עדות כזו ברורה ,אני מכיר אותו ,ע נפקותא
לדיני ממונות .כי נפשו הייתה קשורה בנפשו וידע כי לא הוא ולא תלמידו חושבי על רווח
גשמי מה פר שמירת שבת כהלכתה .בניו מ פרי ג בחיו ,כי תמיד רבי יהושע היה מכנה ג
את העניי הכ פי ממכירות ה פר :שכר שבת ...ומה לי ולשכר שבת?!...