Page 282 - alef
P. 282

‫פרק יב | אפתע אמוב של הלכה‬

         ‫בוח כוורת דבורי כדי ללמוד מכ הלכה למעשה )לצידו בנו רבי מאיר שמחה(‬            ‫‪268‬‬

‫היא נכתבה ונמחקה ונכתבה להיפ ‪ ,‬ושוב נכתבה‪ ,‬עד שנחרטה בציפור שמיר‬
‫כפי שהיא‪ :‬מלאכת ברירה היא מ המותרות ביו טוב‪ ,‬וע זה יש אופני שלא‬

                                          ‫התירו חכמינו ז"ל לברור ביו טוב‪.‬‬
 ‫בשלב מ וי היא נכתבה להיפ ‪ :‬מלאכת בורר היא מ הא ורות ביו‬
‫טוב אלא שהיא מותרת באופני מ וימי ‪ ...‬הגר"י נכנ לגבי שורה זו לרבינו‬
‫במש שלושה חודשי הרבה פעמי ‪ ,‬עד שנמנו וגמרו שמלאכת ברירה היא‬
 ‫מהמלאכות המותרות ביו טוב‪ .‬על ביאור הלכה מ וי בהלכות לישה )שה‬
‫כידוע הלכות קשות מהתלויות בשערה(‪ ,‬אמר הגר"י נויבירט לבנו‪ :‬הרבה‬
‫פעמי למדתי אותו‪ ,‬וכמה דמעות שהורדתי עליו‪ 351.‬ופו של דבר ה פר יצא‬
‫כלול בהדרו ע שורת ה כמות מפוארת של גדולי הדור כאשר הגאו הנודע‬

‫‪ .351‬עד כמה היה רבינו בטוח בטהרת לבו של רבי יהושע‪ ,‬יפר נכדו של רבינו רבי אהר גולדברג‬
 ‫שבשעתו לפני עשרות שני כשנשלחה שאלה מתיכו ממלכתי‪ ,‬כי ה מלמדי את התלמידי‬

‫כמה הלכות ב פר "שמירת שבת כהלכתה"‪ ,‬וה מעונייני לקנות פר אחד ומבקשי רשות‬
‫לצל את ראשי ההלכות כדי שיהיה לפני כל אחד‪ ,‬ולש כ ה מבקשי רשות מרבינו‪ .‬רבינו‬
‫שמח מאוד על הרעיו שג במקומות אלו מעונייני ללמוד הלכות שבת הלכה למעשה‪ ,‬ואמר‬
‫לנכדו לומר לה שה יכולי לצל ולהעתיק כרצונ ‪ ,‬ואי שו צור לשאול רשות ג מהרב‬
‫נויברט‪ ,‬אני מכיר אותו‪ .‬הוא וודאי מ כי ושמח‪ .‬עדות כזו ברורה‪ ,‬אני מכיר אותו‪ ,‬ע נפקותא‬
‫לדיני ממונות‪ .‬כי נפשו הייתה קשורה בנפשו וידע כי לא הוא ולא תלמידו חושבי על רווח‬

 ‫גשמי מה פר שמירת שבת כהלכתה‪ .‬בניו מ פרי ג בחיו ‪ ,‬כי תמיד רבי יהושע היה מכנה ג‬
                      ‫את העניי הכ פי ממכירות ה פר‪ :‬שכר שבת‪ ...‬ומה לי ולשכר שבת?!‪...‬‬
   277   278   279   280   281   282   283   284   285   286   287