Page 288 - alef
P. 288
פרק יג | הנהגוביו כפת ומופה הופאה
שיקול החעב
מרגלא בפומיה נאמר )תהלי קיא .י( "ראשית חכמה יראת הש " ,ועמא
דבר שיש למשיבי מושג שנקרא "שולח ערו החמישי" ,שצרי שתהיה
למורה הוראה פקחות להבי את השאלה ואת השואל ,א לדידי -אמר ,אי
זה השו"ע החמישי כי א הראשו .שכשבא לפנינו שואל צרי ראשית לדעת
אי לפ וק "לו"356.
9
דוגמא לדבר ,אירע פע בשידו מ וי שהתרצו כל הצדדי ולקראת יומו
התעוררה שאלה בהקשר לש החת וחמיו המיועד ובהתא לצוואת רבי יהודה
הח יד ובהוראתו נאלצו בלית ברירה לבטל את הצעת השידו 357תקופה קצרה
לאחר מכ התעוררה שאלה דומה וכאשר הובאה השאלה להכרעתו ,החליט
להקל ולאפשר את גירת השידו .בתשובה לשאלת רב שהיה מעורב בשאלה
הראשונה ,מאי שנא הת מהכא ,שאלו רבינו ,הא אתה מכיר את הכלה? הרי
היא מאד מבוגרת ואמה השבורה מגיעה אלי לעיתי תכופות ושופכת בשיחה
על מר גורלה ,במקרה דנ לאחר שיקול הדעת ,הייתי בור שיש להקל.
מ יבה זו ,כשנשאל שאלה ,מלבד מה שחשב מיד מה דעת ההלכה בעני ,
בח ג את המציאות והרקע של השואל ושל השאלה ,שכ אולי אי כא כלל
שאלה ואולי נית לפתור את העני מבלי להזקק למצב ה"שאלה".
לדוגמא :אח ואחות התייתמו מהוריה ,באו ושאלו את רבינו הא מותר
לה לגור בבית יחדיו? רבינו חכ בדעתו ושאל כמה שאלות ,ביניה ,אי
נראה הבית ,נא ציירו לי במדוייק ,כא דלת הכני ה ,ש המטבח ,ממול החדר
ובצד השמאלי מרפ ת .כשראה את הציור נענה ואמר :הנה ,נית לפרו דלת
.356מבנו רבי יעקב. 274
.357רבינו היה מיקל בזה שני רבות ובשנותיו האחרונות החמיר יותר .כשהיה מיקל היה מזכיר
עובדה שהייתה אצל ה"תורת ח ד" מלובלי שהציעו שידו לאחד מבניו שש הכלה היה שוה
לשמה וכששאלוהו ע"כ אמר שהרי הטע שלא יקראו לה את אות שמות והרי לרעייתי
קוראי "הרבנית" ולא קוראי לה בשמה - .מפי רבי יהודה וי נשטר .
הוא עצמו לקח כחת את חתנו הגדול רבי זלמ נחמיה גולדברג ששמו כשמו וה ביר שעיקר
הטע שהקיל בזה ,משו שלא מצא באותו זמ חכ בתורה כמו חתנו זה ובטוח היה שבזכות
יגיעת וידיעת התורה דמגנא ומצלא ת ייע להצלחת השידו בלא שו צער ונזק ורק ל ני
ציר מה שבצעירותו היה הוא עצמו נקרא בפי כול רק בש "שלמה" בלבד ולא כינוהו בש
זלמ ,ורק בשנותיו האחרונות החלו לקרוא אותו בשני שמותיו - .שלמי שמחה פרק ה'.
