Page 171 - 16222
P. 171

‫ההתבגרות גיל ‪|171‬‬

‫בהשקעותיהם במניות חברת "כור" ההסתדרותית‪ .‬כפי שציין עמוס‬
‫ערן‪ ,‬מנכ"ל קרן מבטחים בתחילת שנות ה־‪ ,1970‬ראשי ההסתדרות‬
‫ראו בקרנות הפנסיה "פרה חולבת" שניתן להשתמש בה למימון‬

    ‫פעילות הנוער העובד והלומד‪ ,‬מועצות פועלים למיניהן וכדומה‪.‬‬
‫קשה לתאר את גודל ההפסד כאן‪ .‬נסו לחשוב על מדינת ישראל‬
‫חלופית ודמיונית שלא היתה מבריחה לארצות הברית יזמים מוכשרים‬
‫דוגמת תד אריסון‪ ,‬ואשר היתה מאפשרת לקרנות פנסיה תחרותיות‬
‫להשקיע במיזמים של היזמים האלה במקום במפעלי ההסתדרות‬
‫הכושלים‪ ,‬שרובם פורקו בסופו של דבר ונמכרו בחלקים‪ .‬נסו לדמיין‬
‫כמה חברות בסדר גודל של "איקאה"‪" ,‬סמסונג" ו"נוקיה" היו יכולות‬
‫לצמוח פה‪ ,‬להפוך למובילות עולמיות בתחומן ולהעסיק ישראלים‬
‫רבים בשכר גבוה‪ .‬מתסכל לדמיין כמה מיליארדי שקלים אבדו‬
‫במסדרונות ההסתדרות במאבקי כוח בין פקידים‪ ,‬או ביוזמות כושלות‬
‫שהגו פקידים אחרים‪ ,‬במקום שיושקעו בפרויקטים רווחיים‪ ,‬עם‬
‫תשואות גבוהות‪ ,‬ויאפשרו לאזרחי המדינה חיים בכבוד בגיל מבוגר‪.‬‬
‫הטרגדיה של העיסוק במדיניות כלכלית היא שהפסדים כאלו הם‬
‫בלתי נראים‪ .‬איננו רואים את הכבישים ומסילות הרכבת שלא נבנו‬
‫כי הכספים הושקעו במקום זאת במיזמים חסרי תכלית; איננו רואים‬
‫כיצד תשלומי חובות נמוכים יותר היו יכולים להביא לרמת מיסוי‬
‫נמוכה יותר ולגידול בהכנסות הפנויות של כל אזרחי המדינה; איננו‬
‫רואים כיצד מערכות הבריאות והחינוך היו נראות אילו היה לממשלה‬
‫יותר משאבים להשקיע בהן‪ ,‬במקום לכסות את הפסדי המערכת‬
‫המושחתת הזו‪ .‬כל מה שאנחנו רואים הוא שאזרחי ישראל עניים יותר‬
‫בממוצע מאזרחי שווייץ‪ ,‬ואז באים פוליטיקאים ואומרים לנו שזה‬
‫בגלל שלישראל יש הוצאות ביטחוניות גבוהות או שטות אחרת‪ ,‬רק‬

           ‫כדי שהם לא ייאלצו להיאבק בעצמם בקבוצות האינטרס‪.‬‬
‫באופן אישי‪ ,‬הקריאה על ההיסטוריה של קרנות הפנסיה‬
‫ההסתדרותיות היתה החוויה המתסכלת ביותר בשבילי בעת כתיבת‬
‫הספר‪ .‬כולם ידעו מה קורה‪ ,‬כולם ידעו בדיוק מה תהיה התוצאה‪,‬‬
‫ובכל זאת‪ ,‬ניסיונותיהם של אין־ספור פוליטיקאים‪ ,‬פקידים בכירים‬
‫ומומחים להזהיר ולעצור את השחיתות לאורך עשרות שנים לא צלחו‪.‬‬
   166   167   168   169   170   171   172   173   174   175   176