Page 311 - 16222
P. 311
תחא תיתרבח האחמו םירבשמ ינש |311
האינטרנט החדש שהפציע :מאמר שלי בבלוג אישי בתקופת המחאה,
שעסק במגבלות התקציב וניסה להסביר מדוע חלק מהצעות המוחים
יובילו בעיקר להעברת כסף מהציבור החילוני לציבור החרדי ולא
יתרמו למי שהציע אותן (מה שאכן קרה בסופו של דבר) ,זכה תוך זמן
קצר לעשרות אלפי צפיות24.
בדומה להמצאות טכנולוגיות שקדמו להן ,גם הרשתות החברתיות
לא שינו באופן אחיד את המין האנושי ,אלא שינו את חלוקת הכוח
בתוכו .הן הסירו כמעט לגמרי את חסמי הכניסה בפני כתיבה להמונים,
והעניקו במה לאנשים שמצטיינים בכך .אם בעבר היית צריך ראשית
ללמוד עיתונאות ,לאחר מכן למצוא עבודה באחד מכלי התקשורת,
ולחכות שנים אחדות עד שתתקדם ותזכה לטור דעה משלך בעיתון,
כיום כל מה שנדרש הוא פתיחת חשבון בפייסבוק או בטוויטר.
התוצאה של הסרת חסמי הכניסה היתה זינוק מיידי במגוון הדעות
וברמת התחרות בשוק הרעיונות ,והופעתם של רעיונות חדשים דוגמת
ליברטריאניזם שלפני כן לא היתה להם במה בישראל .זהו "הרס
יצירתי" לכל דבר .חלק מאנשי התקשורת אינם רואים את השינוי הזה
בחיוב ,משום שהוא מאפשר גם למבקריהם להשיג לעצמם במה ,ואילו
אחרים השתלבו בהצלחה בעידן החדש ומנצלים כיום את הרשתות
החברתיות כדי לקדם את עצמם .סביר שבעתיד חלק ניכר מאנשי
התקשורת ,הפוליטיקאים וההוגים המפורסמים ביותר יצמחו ברשתות
החברתיות .ובכל זאת ,הרשתות החברתיות לא יצרו את המחאה ,אלא
רק היו הבמה שעל גבה היא צמחה .מה כן יצר אותה?
עשרות ספרים ומאמרים שהופיעו בעשור האחרון ניסו לקשר
את המחאה החברתית לגורמים מאקרו־כלכליים כגון העלייה בעוני
ובאי־השוויון .זוהי שטות גמורה .בימי המחאה היו שיעורי העוני
ואי־השוויון במגמת ירידה ,השכר הריאלי היה במגמת עלייה,
וממילא המוחים ומנהיגיהם השתייכו רובם ככולם לשכבות האמידות
והמשכילות של האוכלוסייה .בימי המחאה הרבו העיתונים להביא
ראיונות עם משפחות ישראליות "שלא סוגרות את החודש" ,אך
כמעט כל המרואיינים היו צעירים משכילים שהתגוררו באזורים
יקרים יחסית ונהנו מרמת חיים גבוהה .למשל ,כתבה אחת שהופיעה
