Page 57 - 16222
P. 57
שורשים | 57
את אותה כמות של מנות שווארמה במחיר יותר נמוך ויפחיתו את
כמות מנות השווארמה .כתוצאה מכך ייווצרו מחסור ותורים ארוכים
אל מול השווארמיות וצרכנים רבים ייאלצו להסתפק בפלאפל .חלק
מאותם צרכנים נואשים יהיו מוכנים לשלם עבור שווארמה קצת יותר
ממה שהממשלה קבעה (כי המחיר של הממשלה היה מתחת לנקודת
המפגש של ההיצע והביקוש) ,וכך ייווצר "שוק שחור" של מנות
שווארמה שהיצרנים ימכרו "מתחת לשולחן" .זה בדיוק מה שקרה
בשוק השכירות בערים רבות בעולם ,כאשר הרשויות ניסו לקבוע את
מחיר השכירות מתחת למחיר שיווי משקל33.
לחילופין ,אם הממשלה תחליט לבוא לקראת יצרני השווארמה
ולקבוע מחיר גבוה יותר ,מעל נקודת המפגש של הביקוש וההיצע,
היצרנים אולי ישמחו בהתחלה ,אבל הצרכנים לא יהיו מוכנים לקנות
כל כך הרבה מנות שווארמה במחיר כל כך גבוה .עד מהרה ייווצרו
עודפי ייצור ,והיצרנים יהיו מוכנים למכור אותם לצרכנים במחיר
נמוך מזה שהממשלה קבעה .זה מה שקורה לעתים בשוק העבודה,
שבו ה"יצרנים" הם העובדים וה"צרכנים" הם המעסיקים ,כאשר
הממשלה קובעת שכר מינימום גבוה במיוחד :מעסיקים אינם מוכנים
לשכור עובדים בשכר כל כך גבוה ,וחלק מהעובדים שרוצים בכל זאת
לעבוד מוכנים לקבל באופן לא חוקי שכר הנמוך משכר המינימום.
במדינות הקומוניסטיות הממשלות "החטיאו" כל הזמן את נקודת
המפגש של ההיצע והביקוש וחסמו את היבוא החופשי כדי לשפר את
השליטה ולמנוע היווצרות שווקים שחורים .התוצאה היתה מחסור
בשלל מוצרים וחוסר יעילות עצום בייצור .גם בישראל ,בסקטור
החקלאי שבו השווקים מתוכננים מלמעלה והיבוא חסום ,התוצאה
דומה .זו הסיבה למחסור בביצים שהיה בארץ בתחילת מגפת הקורונה,
ולמחסור שיש מעת לעת בעגבניות ,בחלב או בחמאה .מעולם לא היה
בישראל מחסור במוצרים שהממשלה איננה מתערבת בשווקים שלהם
ואיננה חוסמת את היבוא שלהם ,שכן במקרה של המוצרים האלה
ההיצע כל הזמן מתאים את עצמו לביקוש.
לאופן שבו שווקים חופשיים מעצבים את המבנה הכלכלי קרא
הכלכלן זוכה פרס הנובל פרידריך ַהייק "סדר ספונטני" — במובן
