Page 13 - 14322
P. 13

‫להילחם או לברוח ‪|13‬‬

‫משלהן‪ .‬אלוהים אדירים! בפנים בוערות מיהרתי להנמיך את מבטי‬
‫במורד מכנסי הג'ינס הכחולים כהים שלו אל זוג מגפי האופנוענים‬

                                                   ‫שנשרכו ברישול‪.‬‬
                                         ‫כפות רגליו היו גדולות‪.‬‬
       ‫את יודעת מה אומרים — תשתקי! למי אכפת מה אומרים?‬
                               ‫"ההחפצה הזאת ממש פוגעת בי‪".‬‬
‫מבטי התרומם אל פניו הזחוחות‪ ,‬והייתי בטוחה שלחיי אדומות‬

                                                       ‫כמו עגבניות‪.‬‬
‫"תראי‪ ,‬עד כמה שאני נהנה להפיל אותך על הקרשים בקרבות‬
‫המילוליים האלה‪ ,‬אני ממש צריך קפה‪ ".‬ובלי לומר מילה נוספת‪,‬‬

                ‫הסקוטי המניאק יצא מהשורה והתקדם לראש התור‪.‬‬
                                                        ‫אין מצב!‬

     ‫באתי בעקבותיו כשהטרולי שלי קופץ על גלגליו מרוב זעם‪.‬‬
‫"העלייה לטיסה שלי עומדת להתחיל‪ ",‬שמעתי אותו אומר לאישה‬
‫הבאה בתור‪" .‬אכפת לך אם אעקוף אותך?" הוא היה כמעט מקסים‬

                                                      ‫כשדיבר איתה‪.‬‬
‫וללא ספק היא חשבה שהוא מקסים‪" .‬כמובן‪ ".‬היא כמעט התעלפה‪.‬‬

                       ‫"מאיפה אתה? אני אוהבת את המבטא שלך‪".‬‬
‫"סקוטלנד‪ ",‬הוא ענה בקצרה ונעמד לפניה בלי לומר תודה‪ .‬לאיש‬
‫הזה אין שום נימוסים‪ .‬אבל לי יש‪" .‬הי‪ ".‬חייכתי אליה‪" .‬אני באותה‬

                                           ‫טיסה כמוהו‪ .‬אני יכולה?"‬
                     ‫הסקוטי הפנה את פניו לאחור למשמע קולי‪.‬‬

                            ‫היא בחנה אותו באכזבה‪" .‬אתם זוג?"‬
‫נראה כאילו עצם המחשבה מעוררת בו בחילה‪" .‬בחיים לא ראיתי‬

                                                             ‫אותה‪".‬‬
‫האישה הרימה לעברי גבה לא מתרשמת‪" .‬ניסיון נחמד‪ .‬תחזרי‬

                                                              ‫לתור‪".‬‬
‫מעולם לא באמת רציתי לתלוש למישהו את הפרצוף‪ ,‬אבל בהחלט‬

                   ‫הייתי חורגת ממנהגי במקרה של הסקוטי המניאק‪.‬‬
                   ‫"העם שלך צריך להתבייש‪ ",‬אמרתי לגב שלו‪.‬‬
   8   9   10   11   12   13   14   15   16   17   18