Page 18 - 14322
P. 18
18סמנתה יאנג|
וככל שאמרתי לעצמי שלא אכפת לי ,זה כאב.
ועכשיו זר מוחלט התייחס אלי בדיוק באותה צורה ,לאחר שמן
הסתם שפט אותי מהר מדי ולחומרה .היחס שלו לא היה אמור להרגיז
אותי ,אבל הייתי עייפה ועבר עלי שבוע קשה ,אז הוא בכל זאת לגמרי
עלה לי על העצבים.
נעצתי בו מבט כועס ,ומבטי נדד אל מסך המחשב שריתק אותו
כל כך .גל של הפתעה גאה בי .הוא עבר בין כרטיסיות הדפדפן —
גיליונות עם מספרים ,ציורים מסובכים שנראו כמו ִמפרטים טכניים,
מסמכים עמוסי מידע ,אימיילים .נתונים שהעידו שהסקוטי המניאק
הוא כנראה איש עסקים ,ולא חבר כנופיית אופנוענים.
"מתכנן שוד בנק גדול?" אמרתי לפני שקלטתי שזאת עלולה
להיות הזמנה לקרב מילולי נוסף.
הוא הפנה אלי את המבט המהמם שלו .סקרנות מהולה בעצבים
ניבטה מעיניו יוצאות הדופן.
הצבעתי על המחשב הנייד שלו בתשובה לשאלתו האילמת.
הוא הביט במסך ואז בי .הבלבול נעלם מפניו ,העצבים נזנחו
לטובת מה שנראה כמו תסכול מוחלט" .את תמיד דוחפת את האף
שלך לעניינים של אחרים?"
"טוב ,אם אתה לא רוצה שאף אחד יקלוט שאתה מתכנן לשדוד
בנק ,אולי כדאי שתסתיר את התוכניות".
"זאת העבודה שלי ",סינן.
"אתה איש עסקים?"
איכשהו הוא הצליח להגיב בציניות בלי לומר מילה .פירשתי את
שתיקתו כתשובה חיובית.
"אתה לא נראה כמו איש עסקים".
"כן ,נו ,אני לא מופתע שמישהי כמוך שופטת אנשים על פי
המראה החיצוני שלהם ",נחר בבוז" .הוא מכוסה קעקועים ,לא לובש
חליפה ,אז הוא בטח עבריין ולא איש עסקים ,נכון?"
"אתה מבין שאתה אשם באותו הדבר ,נכון? גם אתה שופט אותי
על פי המראה החיצוני .בעצם ,עשית את זה מהרגע הראשון שנתקלנו
