Page 21 - 14322
P. 21
להילחם או לברוח |21
"את אמורה לכבות אותו ",הוא רטן לידי.
משכתי באפי בבוז ושלפתי את הנייד מהכיס" .האיש שכל כך
מנסה להוכיח שלא אכפת לו מה אחרים חושבים עליו ,מקפיד על
הכללים? אני בהלם".
שפתיו התכווצו ברוגז .המחזה העניק לי יותר עונג משחשבתי.
עונג שהפך מזחוח למרוכך למראה השם שהתנוסס על המסך" .הי,
מותק ",עניתי.
"מצטערת שפיספסתי את השיחה שלך .הפסקת צהריים ,את
יודעת ".נרגעתי מיד למשמע קולה של הרפר .בימים האחרונים קולה
של החברה הכי טובה שלי מעבר לקו עזר לי לשמור על שפיות.
"רק התקשרתי להגיד שהטיסה שלי בוטלה .עליתי על טיסה
לשיקגו ,אבל אצטרך לישון באו'הייר הלילה .הטיסה שלי הביתה תצא
רק מחר בבוקר".
"מה קרה?"
"איזה הר געש באיסלנד התפרץ".
"חשבתי שזה משפיע רק על טיסות באירופה?"
"מסתבר שלא".
"הא .מבאס .את בסדר?"
מודעת לגבר שישב לידי ,נפניתי קלות אל החלון והנמכתי את
קולי" .אני רק רוצה לחזור הביתה".
"הייתי צריכה לבוא איתך ".קולה של הרפר היה מלא חרטה.
"לא ,מותק .הייתי צריכה לעשות את זה לבדי .זה ברור".
"זה לא ברור .את תמיד שם בשבילי .היית צריכה לתת לי להיות
שם בשבילך הפעם".
יכול להיות .אבל האמת היא שלא רציתי שהיחס שקיבלתי בפיניקס
ישפיע על הדרך שבה הרפר ראתה אותי .היא הכירה את הצד שלי
בסיפור ,כמובן ,אבל פחדתי שכל האנשים ההם איכשהו ישכנעו אותה
שהכול היה באשמתי .וזאת לא היתה אשמתי .זה היה פחד מגוחך.
אחרי הכול ,הרפר אהבה אותי ,אבל המחשבה בכל זאת טרדה את
מנוחתי" .לא צריך להיות שם בשבילי כדי להיות שם בשבילי".
