Page 16 - 14322
P. 16

‫‪3‬‬

     ‫נעצתי את מבטי בכרטיס שלי‪ ,‬במספר המושב‪ .‬ואז בכיסא שלי‪.‬‬
‫ומיד העברתי את המבט לאיש שישב במושב המחלקה הראשונה‬

                                                              ‫שלידי‪.‬‬
           ‫"אתה צוחק עלי‪ ".‬לך תזדיין‪ ,‬יקום‪ .‬אני גמרתי איתך‪.‬‬
‫הסקוטי המניאק הרים את מבטו מהעיתון וניענע את ראשו קלות‪.‬‬
‫"בבקשה תגידי לי שאת לא באמת יושבת לידי בטיסה של שלוש וחצי‬

                                                             ‫שעות?"‬
‫"גם אני לא מרוצה מזה בדיוק כמוך‪ ",‬אמרתי ופתחתי את התא‬
‫שמעלי‪ .‬הרמתי את מזוודת הטרולי ששקלה טון (ברצינות‪ ,‬הצלחתי‬
‫לסגור אותה בנס)‪ ,‬אך אז מעדתי קלות ואיבדתי את האחיזה‪ .‬היא חבטה‬
‫בראשו של הסקוטי‪ .‬למשמע גניחת הכאב שלו חייכתי‪" .‬סליחה! איזו‬

                                                    ‫תאונה משמחת‪".‬‬
‫"הנה‪ ,‬תני לי לעזור לך‪ ".‬גבר בערך בגילי בחליפת עסקים מחויטת‬
‫התקרב כדי לעזור‪ ,‬אבל הסקוטי נעמד ודחק אותו הצידה בבוטות‪.‬‬

                                             ‫ממדיו גימדו את שנינו‪.‬‬
‫"אני אעשה את זה‪ ".‬הוא לקח את הטרולי מידי‪" .‬זה יותר בטוח‪,‬‬

                           ‫אחרת עוד אנחת בשיקגו עם זעזוע מוח‪".‬‬
‫"זה יהיה ממש חבל‪ ".‬עקפתי אותו כדי להחליק למושב שלי בזמן‬

                                         ‫שהוא התעסק עם המזוודה‪.‬‬
‫הוצאתי את הקורא האלקטרוני שלי מתוך תיק היד והדלקתי אותו‬
‫עוד לפני שהסקוטי המניאק התיישב שוב לידי‪ .‬ואף על פי שהיו בינינו‬
   11   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21