Page 14 - 14322
P. 14
14סמנתה יאנג|
לא האמנתי למראה עיני כשכתפיו החלו לרעוד .יכול להיות שהוא
צוחק? הסתכלתי על מכונת האספרסו המתכתית ,והבבואה המבריקה
שניבטה אלי גילתה לי את דמותו המעוותת .הוא חייך ,בשיניים
חשופות!
אוף ,הוא כל כך מרתיח!
הסתובבתי באחת מזיעה ,מתוסכלת ,רחוקה כל כך מלהיות
מושלמת עד שזה כבר לא היה מצחיק .התעלמתי מהמבטים שהאנשים
בתור נעצו בי ועשיתי את דרכי לתחילתו ,אלא שעכשיו הוא כבר
התארך בחמישה אנשים.
כעבור שתי דקות הסקוטי המניאק חלף על פני בנינוחות ,זרק לי
חיוך זחוח מרושע והצדיע לי בכוס הקפה שלו.
"לך לעזאזל!" צעקתי לעברו.
הבחור לפ ַני בתור הביט בי בחשש והתקרב לאישה שלפניו ,עד
שהם כמעט נגעו זה בזה.
"הוא חלאה ",ניסיתי להסביר.
אבל מבטו של הזר גילה לי שלדעתו אני החלאה פה .ולמען האמת,
כך בדיוק התנהגתי ,תודות לסקוטי .תודות לו ,או למצב הרוח האיום
שלי .לא ידעתי בדיוק מי האשם .אלוהים ,הייתי צריכה להגיע הביתה,
וכנראה לא היה הוגן מצידי להרשיע מדינה שלמה בגלל גבר אחד,
אבל כבר לא רציתי לדבר יותר עם אף סקוטי לעולם.
טיול לסקוטלנד ממש עף לי מרשימת הדברים שארצה לעשות
לפני שאמות.
פתאום משהו במערכת הכריזה לכד את אוזני" .רגע ,מה?" עצרתי
והקשבתי.
"טיסה DL180לבוסטון בוטלה .נא לפנות לשער ההמראה כדי
להחליף טיסה".
זנחתי את החיפוש אחר הקפה (שוב!) ,וחציתי את הטרמינל
במהירות לעבר השער שלי .הגעתי בדיוק כשהדייל מקודם הסביר
לקהל הקטן שכבר נאסף שם ,מדוע הטיסה בוטלה .ככל הנראה הר
הגעש שהתפרץ וענן האפר שקירקע טיסות באירופה גרם לאפקט
