Page 23 - 14322
P. 23
להילחם או לברוח |23
לפתה.
חזק.
מפרקי אצבעותיו היו לבנים.
הבטתי שוב בפניו ,וראיתי את הקמט בין הגבות ,את הנחיריים
מתרחבים קמעה.
יכול להיות שהסקוטי הקשוח מפחד מטיסות?
מיד חשבתי על הרפר .היא פחדה מטיסות פחד מוות .נסענו יחד
לטיולים באירופה כמה פעמים ,ובכל פעם הרגשתי חסרת אונים מפני
שלא יכולתי לעזור לה .ברגע שעלינו על המטוס היא הפכה לפקעת
עצבים ,החווירה ורעדה עד שהיינו באוויר .וגם אז היא ישבה בכיסא
שלה במתח ,כל גופה מכווץ בפחד .בטיסות ארוכות נהגתי ללוות
אותה לשירותים ולעמוד מחוץ לדלת ,מקור תמידי של שלווה .אף
על פי כן שנאתי את זה שהיא פחדה כל כך .אפילו ניסיתי לשכנע
אותה לצאת לחופשה בארצות הברית במקומות שנוכל לנהוג אליהם.
אבל הרפר מעולם לא נתנה לפחד לשלוט בה .זה אחד הדברים שהכי
הערצתי בה.
המחשבה על חברה שלי עורר בי גל אהדה לא רצוי ולא מוצדק.
"סליחה ",קראתי לדייל שחלף לידנו .מזווית עיני ראיתי את עיניו
של הסקוטי נפקחות" .אני יכולה לקבל עוד כוס שמפניה?"
"אנחנו עומדים להמריא ,מיס בריוורט".
"אני אסיים אותה בצ'יק .מבטיחה".
הוא לא נראה מרוצה מזה ,אבל חזר במהירות עם כוס בשבילי.
חייכתי אליו בתודה ופניתי אל הסקוטי ,שעיניו שוב נעצמו" .תשתה".
הרמתי את הכוס לעברו.
עיניו הקרחוניות נפקחו" .מה?"
דחפתי את הכוס לעברו" .זה יעזור".
הוא הרים את הראש והעווה את פניו" .על מה את מדברת?"
"אתה מפחד מהטיסה עצמה או רק מההמראה?"
במקום לענות הוא זרק לי עוד מבט מלא תיעוב" .אני לא שותה
שמפניה".
